אוי לרשע רע

191. וכולם פותחים ואומרים, אוי לרשע רע, כי גמול ידיו ייעשה לו. גמול ידיו, הוא לכלול את מי שזוֹנה בידיו, להוציא ולהשחית זרעו לבטלה.

192. כל מי שמוציא זרעו לבטלה, נקרא רע, ואינו רואה פני השכינה, שכתוב, כי לא אל חפץ רֶשע אתה, לא יגוּרך רע. וכתוב, ויהי ער בכוֹר יהודה רע. אף כאן, אוי לרשע רע, סובב על המוציא זרעו לבטלה. אוי לאותו רשע, שהוא רע, שעשה עצמו רע, כי גמול ידיו ייעשה לו. מי שזוֹנה בידיו להוציא ולהשחית זרעו לבטלה, ואותו מענישים בעולם האמת יותר מעל כל העבירות.

193. כתוב, אוי לרשע רע. כיוון שכתוב אוי לרשע, למה לו לומר עוד, רע, שהרי רשע פירושו רע? אלא העושה עצמו רע, שמוציא זרעו לבטלה. כולם עולים מגיהינום, וזה אינו עולה. ושאר הרשעים, שהרגו בני אדם, יהיו טובים ממנו, שהם יעלו והוא לא יעלה? כולם עולים והוא אינו עולה, כי הם הרגו אנשים אחרים, וזה הרג את בניו ממש, ושפך דם הרבה.

בשאר רשעי עולם אינו כתוב, ויירע בעיני ה'. וכאן כתוב, ויהי ער בכור יהודה רע, ויירע בעיני ה' אשר עשה, משום שכתוב, ושיחֵת ארצה.

194. ואין עבירה בעולם, שלא תהיה עליה תשובה, חוץ מהמוציא זרעו לבטלה, ואין רשעים שלא יִראו פני השכינה, במיתתם, חוץ מזה. שעליו כתוב, לא יגורך רע, כלל.

אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ועמֵךְ כולם צדיקים לעולם יירשו אָרץ. לעולם יירשו ארץ, כמ"ש, אתהלך לפני ה' בארצות החיים. בשכינה, שנקראת ארץ.