השמות הנקראים יד

[שמהן דאתקריאו יד]

59. והשמות הנקראים יד, כלומר, יד הוי"ה, יד הגדולה, יד החזקה, הם מקור האור לכל. ולא נזכר יד אלא בשם הוי"ה, שהוא רחמים, כמ"ש, הן לא קָצרה יד הוי"ה.

60. כי יד על כֵס יה מלחמה להוי"ה בעמלק. יד כס, בגלל הוי"ה, רחמים, כי שולט הרחמים על הדין. הכתוב רוצה לומר, יהי רצון שיהיה לעולם, במקום גבורה, יד הגדולה, שהייתה במצרים, הרחמים, ואם לא הייתה יד הגדולה, הייתה המלחמה בדין בלי רחמים.

61. וכשיבוא המשיח, יבוא בהתחדשות ביד הגדולה, ויערוך מלחמה בעמלק, ויתגברו הרחמים על הדין, כמו ביציאת מצרים. וכתוב, בחוזק יד הוציאךָ ה' ממצרים. וכשיבוא השם יד בחוזק, יד לבד ולא יד הוי"ה ולא יד הגדולה, הוא בדין, כלומר, שיערוך מלחמה בדין בעמלק, ויבוא המשיח, שיעשה עם עמלק ב' מלחמות, בהתגברות הרחמים על הדין, ובדין לבד. ואז תבוא הגאולה.

והראיה כמ"ש, ויָצא ה' ונלחם בגויים ההם, כיום הילחמוֹ ביום קרב. כי מחצית הכתוב הראשונה היא בסיוע הרחמים, שכתוב, ויצא הוי"ה ונלחם, שהוי"ה הוא רחמים. ומחציתו האחרונה היא בדין לבד בלי רחמים, שכתוב, כיום הילחמו ביום קרב. ולא נזכר בו הוי"ה. הרי שיהיו ב' מיני מלחמות.

62. כמה כוחה של יד הגדולה, יד ימין, שהגיעה ליד העליונה הזו, יד שמאל, יד חזקה, ונקראת גם עליונה, משום שמאירה רק מלמטה למעלה. ביד הזו יצאו ממצרים, כמ"ש, בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים.

ומתחברות יחד, משום שמספרן שווה. נחשב י' לי', ד' לד', שווים זה לזה: השם יד הגדולה והשם יד העליונה, שיוצאים יחד, הם שווים באותיותיהם ומספרם כמספרם, שהייחוד קיבל שתי י"ד, שתיים ביחד, שהימין והשמאל התחברו יחד.

63. כיצד לא נמנע חיבורם זה מזה, והם אינם שווים, זו נקראת גדולה וזו נקראת חזקה? התבאר החיבור של שניים אלו, מטעם שבאותיותיהם י"ד הם שווים בעניין, אע"פ שהשניים אינם מתבארים לגמרי בעינם. כיוון שבשם יד הם שווים זה לזה, כבר ייתכן שיתחברו יחדיו, אע"פ שזו נקראת גדולה וזו חזקה. מאלו ב' ידיים, נבראו שמיים וארץ וכל שעימהם.

אחר שהזוהר ביאר גודל חשיבות הייחוד של ב' הידיים, יד הגדולה ויד החזקה, שמהייחוד הזה נבראו שמיים וארץ ומלואם, ואע"פ שהן רחוקות זו מזו, כי יד הגדולה ימין ויד החזקה שמאל, מ"מ כיוון ששתיהן נקראות יד, יש במילה יד עניין משותף, וע"כ הן מתייחדות. ועתה בא הזוהר לבאר, איך הן מתחברות במשקל המילה יד ע"פ ע"ס שבכל אחת מהן.

ג"ר של כל מדרגה נבחנות באותיות הפשוטות של שם המדרגה לספירת הכתר שבה, והמילואים של האותיות הפשוטות הם חכמה שבה, ומילויי המילואים הם בינה שבה.

השם י"ד: האותיות י' ד' הפשוטות, ספירת הכתר שבה. אותיות המילוי של י' ד', יו"ד דל"ת, ספירת החכמה שבה. אותיות מילוי המילוי, המילואים של האותיות י' ו' ד', ד' ל' ת', יו"ד ו"ו דל"ת, דל"ת למ"ד ת"ו, הן ספירת הבינה שבה.

ע"פ זה מצייר הזוהר ג' עיגולים זה בתוך זה: לג"ר שבעליון מתייחדות האותיות הפשוטות י"ד מיד הגדולה, עם האותיות הפשוטות י"ד מיד החזקה. י' לי', ד' לד', כתר של יד הגדולה עם הכתר של יד החזקה. כי האותיות הפשוטות של השם מרמזות על כתר.

בעיגול ב' שבתוך העליון מתייחדות אותיות המילוי של י"ד מי"ד הגדולה, שהן י' ו' ד' ד' ל' ת', עם אותיות המילוי של י"ד מי"ד החזקה, שהן י' ו' ד' ד' ל' ת'. בימין העיגול, י' לי', ו' לו', לד' ד'. שי' של היד הגדולה מתחברת עם י' של היד החזקה. וכן ו' לו'. וכן לד' של היד הגדולה הד' של היד החזקה. ואלו כתובים בימין העיגול.

ובשמאל העיגול כתובים המילואים של הד', ד' ל' ת'. לד' ד', לל' ל', לת' ת'. שהד' של היד הגדולה מתחברת עם הד' של היד החזקה. וכן לל' של היד הגדולה מתחברת הל' של היד החזקה. וכן הת' של היד הגדולה מתחברת עם הת' של היד החזקה.

והטעם שמילויי הי' כתובים לימין העיגול ומילויי הד' כתובים בשמאל העיגול, הוא משום שעצם הי' רומזת על חכמה, שהיא ימין. ועצם הד' רומזת על הבינה שהיא לשמאל החכמה, אמנם בדרך כלל עיגול ב' הוא חכמה, להיותו בחינת המילוי.

ובעיגול ג' שבתוך השני מתייחדות אותיות מילוי המילוי של השם י"ד מיד הגדולה עם אותיות מילוי המילוי משם י"ד מיד החזקה. שהיא ספירת הבינה שבה. שהן יו"ד ו"ו דל"ת, דל"ת למ"ד ת"ו של היד הגדולה, עם יו"ד ו"ו דל"ת, דל"ת למ"ד ת"ו, של יד החזקה. בימין העיגול ד' לד', ל' לל', לת' ת'. ובשמאלו, לל' ל', למ' מ', לד' ד', לת' ת', לו' ו'.

אמנם הזוהר אינו מחשב כאן את מילוי המילוי של הי' אלא של הד' בלבד. והטעם הוא, מפני שעיגול זה הוא ספירת הבינה, והי' היא בעצמוּתה בחינת חכמה. ע"כ אינו מחושב בעיגול זה, אלא רק מילוי המילוי של הד' בלבד, שהיא בעצמותה ספירת הבינה. הד' ממילוי המילוי של היד הגדולה, מתחברת עם הד' דמילוי המילוי של היד החזקה. וכן ל' לל'. וכן ת' לת'.

והן בימין העיגול, מטעם שהן אותיות העיקריות של מילוי המילוי. ובשמאל העיגול, ל' של מילוי המילוי מיד הגדולה, מתחברת עם הל' של מילוי המילוי מיד החזקה. וכן למ' מ'. וכן לד' ד'. וכן לת' ת'. וכן לו' ו'.

במרכז אלו העיגולים כתוב ו' למעלה. והיא רומזת על חג"ת שלהם. ומתחתיה י"ה י"ה והן רומזות על נו"ה שלהם. ומתחתיהן שד"י, הרומז על יסוד שלהם. ומתחתיו מרכבה, שאביה ישראל, הרומז על ספירת המלכות שלהם.

הספירה הראשונה, העיגול העליון, כתר עליון, היות שבו אותיות הפשוטות, כתר.

עיגול ב' הוא, כמ"ש, בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים, ספירת החכמה, כי עיניים חכמה. ע"כ יש בו אותיות המילוי חכמה.

עיגול ג' ספירת הבינה, היות שבו אותיות מילוי המילוי, העוזרים ומשפיעים אל הו' של שם הוי"ה, ז"א, שעשה הרבה ניסים בארץ מצרים.