שימני כחותם על ליבך
36. שׂימֵני כחותָם על ליבך כחותם על זרועך. שימני כחותם, כנ"י, המלכות, אמרה את זה להקב"ה. חותם, הוא חותם הטבעת של אמת. כחותם על ליבך, זהו חותם של תפילין, שהאדם מניח על ליבו.
כחותם על זרועך, זוהי יד כהה, מלכות, שמניח על הזרוע ההיא, שהיא יצחק, קו שמאל דז"א. וכנ"י אומרת, שימני כחותם. כחותם, כמו אלו התפילין של ראש, שנקראים חותם, שמהם בא שבח, מוחין, לכל הגוף. וע"כ התפילין הם בזרוע, ועל הלב, ובזה נמצא האדם שלם כעין של מעלה.
המוחין דאו"א נקראים, טבעת טהורה, ע"ש שאורות שבהם נקראים, אויר טהור. והמוחין דישסו"ת נקראים טבעת סתם. וכשמאירה בהם הארת החכמה, נקראים, טבעת של אמת. כי הארת החכמה שבטבעת מעבירה כל הקליפות המשקרות בשם המלך, והאמת נגלית. כמ"ש, תיתן אמת ליעקב. שאין מוחין אלו מתגלים אלא ע"י קו האמצעי, שנקרא יעקב.
ומבחינת המלכות נקראים המוחין ההם חותם, מב' טעמים:
א. שהיא אחרית הספירות ודומה לחותם הבא בשולי המכתב.
ב. מפני שמוחין אלו אינם מגולים אלא בה, ומאירים רק ממנה ולמעלה. ומבחינה זו היא חותם המלך. בדומה למלך, היושב בהיכלו, ובני המדינה מכירים בחותם שלו. וכשרואים החותם שלו על פקודותיו, דומה להם, כמו שרואים את המלך עצמו.
ולפיכך נקראים המוחין ההם בדרך כלל חותם הטבעת של אמת, הכוללים ישסו"ת וז"א ומלכות. שישסו"ת טבעת, ז"א אמת, מלכות חותם. לכן חותם, הוא חותם הטבעת של אמת. כלומר, המוחין דהארת החכמה הכוללים ישסו"ת וז"א ומלכות.
והמלכות מקבלת המוחין האלו מקו האמצעי ומקו שמאל שבז"א. לכן, כחותם על ליבך, זהו חותם של תפילין, שהאדם מניח על ליבו, שהוא כנגד המלכות, המקבלת אלו המוחין מבחינת הלב דז"א, קו האמצעי. כחותם על זרועך, יד כהה, מלכות, שמניח על הזרוע ההיא, שהיא יצחק, קו שמאל דז"א, שהמלכות מקבלת ממנו, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
וכנ"י אומרת, שימני כחותם. כחותם, כמו אלו התפילין של ראש, המוחין דג"ר דז"א, שהם המקבלים ראשונים המוחין האלו. שמהם בא שבח, מוחין שמאירים לכל הגוף דז"א, לימין ולשמאל. וע"כ התפילין הם בזרוע, ועל הלב. כי מקבלת מב' בחינות דגוף דז"א, מלב, קו האמצעי, ומזרוע, קו שמאל.
37. כי עזה כמוות אהבה. שאין עוד דבר קשה כזה בעולם, כפרידת הנפש מהגוף בשעת מיתה, כשצריכים להיפרד. כך היא אהבת כנ"י להקב"ה, שאינם נפרדים לעולם. ומשום זה תפילין של יד, המלכות, מתקשרת בזרוע, קו שמאל דז"א, לקיים הכתוב, שמאלו תחת לראשי.
38. קשה כשאוֹל קנאה. בכל מדרגות הגיהינום, אין מקום קשה כשאוֹל, שהוא יורד למטה מכל המדרגות. חוץ ממדרגה שנקראת אבדון, שהיא למטה משאוֹל. וזו וזו מתחברות יחד. והן קשות לרשעים יותר מכולן.
כמ"ש, קשה כשאול קנאה. שאין קנאה אלא מתוך אהבה, ומתוך האהבה באה קנאה, שמקנא על מיעוט האהבה. כמ"ש, וקינא את אשתו. ומי שמקנא לאותו שאוהב ביותר, קשה לו, יותר מהמדרגה שנקראת שאוֹל, שהיא קשה מכל המדרגות שבגיהינום, להיפרד ממנו.
39. רְשפיה רִשפי אש שלהבת יה. שלהבת יה, זוהי אש היוצאת מתוך השופר, שכלולה מרוח וממים, כלומר הארת חכמה היוצאת מקו שמאל, שהיא אש שבבינה הנקראת שופר. שהאש הזו, קו שמאל, כלולה ג"כ מב' קווים שלה, מקו האמצעי, שנקרא רוח, ומקו ימין, שנקרא מים. ומתוך השלהבת המתלהטת בכנ"י, המלכות, שורפת העולם בשלהבת הקנאה להקב"ה. ובשעה שהיא מקנאה לו, אוי לו למי שיפגוש בשלהבת הזו, כי שורפת אותם.
הארת החכמה מתקבלת בעיקר מקו שמאל, ואע"פ שכבר כלול מכל הקווים, מ"מ בעת שתופיע הארת החכמה, אינה מתגלה אלא רק על דינים, שהם שלהבת יה. ובעת גילוי הדינים, יש מיעוט אהבה. ואז אומרת המלכות, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבת יה.