[באורייתא כל חיין]
219. גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתךָ. כמה הם שוטים בני אדם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים לעסוק בתורה. שהרי התורה הוא כל החיים, וכל החירות, וכל הטוב בעוה"ז ובעוה"ב. חיים הוא בעוה"ז, שיזכו לימים שלמים בעוה"ז, כמ"ש, את מספר ימיך אמלא. ויזכה לימים ארוכים בעוה"ב, בשביל שהם חיים שלמים, הם חיים של שמחה, חיים בלי עצבות, חיים שהם חיים, חירות בעוה"ז, חירות מכל. כי כל מי שעוסק בתורה, לא יוכלו לשלוט עליו כל עמי העולם.
220. ומה הם אלו בני השְׁמָד, הרוגי מלכות, מחמת שעסקו בתורה, בזמן שגזרו שלא לעסוק בתורה? הוא גזרה מלמעלה. כמו רבי עקיבא וחבריו, שנהרגו משום שעסקו בתורה. וכך עלה במחשבה של מעלה, בעת שנברא העולם. אבל בדרך כלל, התורה הוא חירות ממלאך המוות, שאינו יכול לשלוט עליו.
בוודאי שאם אדם היה מתדבק בעה"ח, בתורה, לא היה גורם מוות לו ולכל העולם. אלא משום שעזב את עה"ח, התורה, ואכל מעצה"ד, גרם מיתה לו ולעולם.
ומשום זה כשנתן הקב"ה התורה לישראל, כתוב, חרות על הלוחות. אל תקרא חרות, אלא חירות. כי נעשו אז חירות ממלאך המוות. ואלמלא לא חטאו ישראל בעגל, ולא עזבו את עה"ח, תורה, לא היו גורמים, שיחזור המוות לעולם כמתחילה.
והקב"ה אמר, אני אמרתי אלקים אתם, ובנֵי עליון כולכם. אכן כאדם תמותון. כלומר, בקבלת התורה, כיוון שחיבלתם בעצמכם, שחטאתם, אכן כאדם תמותון. וע"כ כל מי שעוסק בתורה, אינו יכול לשלוט עליו אותו נחש הרע שהחשיך העולם.
221. אם מי שלא חטא לא ימות, למה מת משה? ודאי מת, אבל רק שאין מלאך המוות שולט בו. והוא לא מת על ידו ולא נטמא בו. וע"כ נבחן שלא מת, אלא שהתדבק בשכינה והלך לחיי העולם.
222. וכזה, נקרא חי. ומי שהתקרב לה' נקרא חי. וע"כ כל מי שעוסק בתורה, יש לו חירות מכל, חירות בעוה"ז משעבוד אוה"ע עכו"ם. וחירות בעוה"ב, כי לא ידרשו ממנו דין וחשבון כלל בעולם ההוא.
223. כמה סודות עליונים סתומים יש בתורה. כמה אוצרות נסתרים יש בה. וע"כ, כשהסתכל דוד בתורה ברוח החכמה, וידע כמה פליאות יוצאות מהתורה, פתח ואמר, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך.