וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית
52. בְּטח בה' ועשֵׂה טוב, שְׁכָן ארץ ורְעֵה אמונה. לעולם יהיה אדם זהיר באדונו, וידבק ליבו באמונה העליונה, כדי שיהיה שלם עם אדונו. כי כשיהיה שלם עם אדונו, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם.
53. בטח בה' ועשה טוב. מהו, ועשה טוב? בהתעוררות שלמטה, יתעורר מעשה העליון. וכתוב, ועשיתם אותם, כביכול, אתם תעשו אותם, משום שבהתעוררות שלכם, שאתם עושים למטה, מתעורר למעלה.
וע"כ כתוב, ועשה טוב, ואין טוב אלא צדיק, יסוד דז"א, שכתוב, אִמרו צדיק כי טוב. כיוון שאתם עושים זה, ודאי טוב זה יתעורר למעלה, אז, שְׁכָן ארץ וּרְעֵה אמונה, והכול אחד. שארץ ואמונה, שניהם מלכות.
54. שְׁכָן ארץ, זו ארץ עליונה, מלכות, כי אין לך בעולם מי שיכול לשכון עימה, עד שיתעורר אותו הטוב, יסוד דז"א, אליה. כי המלכות בלי יסוד מלאה דינים קשים. כיוון שעורר אותו האדם, ע"י מעשיו הטובים, כביכול הוא עשה אותו.
ואז שְׁכן ארץ, שכן בתוכה, במלכות, ואכוֹל פִּריה, והשתעשע עימה. ורְעה אמונה, ארץ, מלכות. כמ"ש, ואמונתךָ בלילות, במלכות. ורעה אמונה, הַנהיג אותה בכל שאתה רוצה.
55. ואם לא תעורר כנגדה את היסוד, אז הטוב הזה, מתרחק ממנה. ואז אל תתקרב אליה, אל תתקרב לכבשן האש השורף, כי בלי יסוד היא מלאה דינים, ככבשן האש. ואם תתקרב אליה, תהיה ביראה, כמי שמפחד מהמוות. כי אז היא אש דולקת, ושורפת העולם בלהבותיה. וכיוון שמעורר כנגדה טוב, אז שְׁכן בתוכה, ואתה לא תירא ממנה.
56. בני האמונה מנהיגים את המלכות לרצונם בכל יום. שהיא מקיימת מה שהם גוזרים. בני האמונה הם אלו שמעוררים טוב, יסוד, כנגדה, ע"י שנותנים צדקה, ואינם חסים על שלהם, ויודעים שהקב"ה ייתן להם יותר. משום שהיסוד מעורר ברכות כנגדו. ואל יאמר אדם, אם אתן זה עתה, מה אעשה למחר? אלא הקב"ה נותן לו ברכות עד בלי די.
57. משום זה כתוב, וכי תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית? וכתוב, וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועָשָׂת את התבואה לשלוש השנים. ועשתה, היה צריך לומר, מהו ועשת, החסר אות ה'?
אלא להוציא אות ה', מלכות, מֵעשיה, שנוהגות בה שמיטה ומנוחה, ואינה עושה עבודה. כמ"ש, ראו כי ה' נתן לכם השבת, על כן הוא נותן לכם ביום השישי, יסוד, לחם יומיים. וכתוב, וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, יסוד, ועשת את התבואה לשלוש שנים.