אתה סֵתֶר לי
274. אתה סֵתֶר לי מִצַר תיצרֵני, רונֵי פלֵט תסובבני. אתה סתר לי, זה הקב"ה, שהוא סתר ומגן לאדם, ההולך בדרך התורה, קו אמצעי. והוא מסתתר בצל כנפיו, שלא יוכלו להרע לו. א"כ למה כתוב, מצר תיצרני, הרי הוא אותו הדבר כמו, אתה סתר לי?
מלמעלה יש לאדם שונאים. ועל זה כתוב, אתה סתר לי. ומלמטה ג"כ, היצה"ר. ועל זה כתוב, מצר תיצרני, והוא צר למעלה וצר למטה, כמו שלומדים, יורד ומסית עולה ומשׂטין. ואלמלא היצה"ר, לא היה נמצא לאדם שונא בעולם. משום זה כתוב, מצר תיצרני, על היצה"ר.
275. בעת שקו שמאל האיר מלמעלה למטה, מטרם שנכלל בימין, היה היצה"ר נאחז באדם מלמעלה ומלמטה. כי מלמעלה קטרג עליו, והביא עליו שנאה. ומלמטה הסית אותו לחטוא ולהמשיך השמאל מלמעלה למטה, שזה היה חטא עצה"ד. וכשבא קו אמצעי, נכללו השמאל והימין זה בזה, והאירו ביחד, באופן, שאור הימין האיר מלמעלה למטה, והשמאל מלמטה למעלה. ואז התבטלה השנאה שמלמעלה על האדם, ונפרד ממנו היצה"ר מלמטה.
ויש בו ב' דברים:
א. סתר, כי בגללו התמעטו ג"ר של הקו השמאל, ואינו יכול להאיר אלא רק מלמטה למעלה, ו"ק דחכמה.
ב. מגן, כי על ידו נכללו השמאל והימין זה בזה, והעביר הקטרוג והשנאה מהאדם.
ונאמר, והוא מסתתר בצל כנפיו, שלא יוכלו להרע לו. כי ההתמעטות, שהביא לקו השמאלי בכוח המסך דחיריק, נבחנת לצל, והמסך לכנפיים. ונאמר, מלמעלה יש לאדם שונאים. שהקטרוג והשנאה נמשכים לאדם מלמעלה בעת הארת השמאל מלמעלה למטה. ומלמטה ג"כ, היצה"ר המסית אותו לחטוא ולהמשיך הארת השמאל מלמעלה למטה.
והוא צר למעלה וצר למטה, כמו שלומדים, יורד ומסית ועולה ומשׂטין. ואלמלא היצה"ר, לא היה נמצא לאדם שונא בעולם. כלומר, אם לא היה היצה"ר עלול להסית אותו לחטוא למטה, בעת הארת השמאל מלמעלה למטה, אז לא הייתה נמשכת שנאה על האדם מלמעלה.
החכמה המלובשת בחסדים, אחר שהתמעטה לו"ק דג"ר ע"י קו אמצעי, נמשכת ומתגלה ע"י שירים, וע"כ מכונה שירים. וכיוון שמקודם שהתמעטה החכמה ע"י הקו האמצעי, היה להיפך, שהביאה עליו דינים, ע"כ אמר להקב"ה, שהוא קו אמצעי, רונֵי פלֵט תסובבני.
רוני פלט, שירים, שנפלטו ונשארו אחר התמעטותם ע"י הקו האמצעי. תסובבני, להצילני בהם מכל המזיקים שהם בדרך. תסובבני, אלו הם השירים, שיש בהם מדרגות, המספיקות להצלה, אחר שהתמעטו ע"י קו אמצעי לו"ק דג"ר נעשו מוכשרים להצלה. כי פעולה זו היא ע"י קו אמצעי, הקב"ה. וע"כ אמר לו, תסובבני, לשון נוכח, ולא יסובבני.
הקריאה כסדרו, מורה על קו ימין, הארת החסדים, המאירה מלמעלה למטה. והקריאה למפרע, מורה על קו שמאל, הארת החכמה, המאירה מלמטה למעלה. וכיוון שפסוק זה מדבר על ב' מיני הארות הללו, ע"כ אפשר לקרוא אותו כסדרו, ואפשר לקרוא אותו למפרע. כי יש בו מצד ימין ומצד שמאל.
276. בשירות ובתשבחות שאמר דוד, יש בהם סודות, ודברים עליונים בסודות החכמה. משום שכולם נאמרו ברוח הקודש, שהיה שורה על דוד, ואמר שירה. וע"כ כולם ברוח הקודש נאמרו.
277. דַחׂה דחיתני לנפול. הלוא, דחׂה דחוּני, היה צריך לכתוב? שהרי הקב"ה לא דחה אותו, אלא השונאים. אלא זה הס"א, דוחה האדם תמיד, ורוצה לדחות ולהסית אותו מהקב"ה. וזהו היצה"ר, הנמצא עם האדם תמיד. ואליו חזר דוד ואמר, דחה דחיתני לנפול. משום שהוא היה מסית אותו בכל אלו הצרות שבאו עליו, להסית אותו מהקב"ה. ועליו אמר דוד, דחה דחיתני לנפול בגיהינום, וה' עֲזָרָני שלא נמסרתי בידך.
278. וע"כ יש לו לאדם להיזהר ממנו, כדי שלא ישלוט בו. ואז הקב"ה שומר אותו בכל דרכיו. שכתוב, אז תלך לבֶטח דרכֶּך ורגלך לא תיגוף, וכתוב, בלכתך לא יֵיצַר צעדך. וכתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה. אשריהם ישראל, שהקב"ה שומר אותם בעוה"ז ובעוה"ב. שכתוב, ועַמך כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ.