הקדמה
בריאת העולם במדת הרחמים
צדיא וריקניא - 1
מעשה בראשית
צדיא וריקניא - 2
נעשה אדם
בנין האדם ויצירתו
תולדות השמים והארץ
מלך לשדה נעבד
בריאת אדם הראשון
חטא עץ הדעת
ויחל נח - ויטע כרם
ענין חטא דור המבול
עניין הסתלקות הקדושים
זכו אחישנה לא זכו בעתה
וירא
דבר אמת
וגם לגמליך אשאב
תולדות
שמש ולבנה - עשו ויעקב
נמרוד החל ועשו כלה
ויאהב יצחק את עשו
ויצא
לא עת האסף המקנה
שם המקום מחנים
וישלח
יעקב שהתקין עצמו לדורון לתפילה ולמלחמה
ענין בקש יעקב לגלות את הקץ
תבת משה
סוד שובבי"ם ת"ת
ומשה היה רועה את צאן יתרו
שאלות משה במראה הסנה
ארץ מתגלגלת, ומזלות קבועים
אהי' שלחני אליכם
שלשת האותות
גשמיות ורוחניות
לחם מן השמים
וידי משה כבדים
ויסעו מרפידים
מצות עשה, אנכי הוי' אלקיך
לחפשי חנם
שכינתא בתחתונים
ביום השביעי שבת וינפש
ושמרו בני ישראל את השבת
כבוד המלך
אור המנורה
אלדד ומידד
האיש משה ענו
תיקון המרגלים
ענין ציצית
סוד ציץ ופרח ושקדים
קרח
קרח ועדתו
יום הביכורים
היום נמשך אחר הלילה
בכור ופשוט - הלילה אחר היום
תכלית הידיעה
את ה' אלקיך תירא
ענין בשר תאוה
בנים אתם להוי' אלקיכם
סוד זווג קוב"ה ושכינתיה
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
בעל הסולם/פרי חכם - על התורה
chevron_left
יום הביכורים
 

יום הביכורים

"וביום הבכורים" פירשו ז"ל (רש"י במדבר כח כו) שהוא, "בכורי קציר חטים". ועל פי פנימיות הענין הוא, כי בִּכּוּרִים כמו בְּכוֹרִים.

הנה לוחות הראשונות הוכנה העבודה בבכורים להקריב קורבנות וכו'. ומעלת כלל ישראל היתה בקדושת כהנים, כמ"ש (שמות יט ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".

אולם מסיבת חטא העגל ולוחות שניות הוכנה העבודה בכהנים, וישראל יצאו מקדושת כהן.

סוד הבכורה מפורש במקרא, (דברים כא יז) "כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה".

וסוד "פי שנים", הוא בסוד הכתוב, (ישעיה סא ז) "בארצם משנה יירשו". וכן עד"ה, (דברים טו יח) "כי משנה שכר שכיר עבדך", דהיינו, שעבד ביום ובלילה. כמו שפירשו ז"ל, (קידושין טו.) "שכיר אינו עובד אלא ביום, עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה".

ומכאן בנין אב, שסוד משנה האמור בכל מקום, דהיינו, "פי שנים" האמור בבכור. (מ"ב ב ט) ו"פי שנים ברוחך אלי", האמור באלישע בן שפט מאבל מחולה. (ישעיה סא ז) "בארצם משנה יירשו", דשכר הצדיקים. וכן, (שמות טז כב) "לחם משנה", (בראשית מ"ג י"ב) "וכסף משנה" וכו', כולם נובעים מבחינת יום ולילה האמור בעבד עברי.

וסוד יום ולילה, מפורש בכתוב ביום ראשון של מעשה בראשית, (בראשית א ה) "ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה", כלומר, כל ההארות והעונג מכונה בשם יום, וכל החשכות והיסורים מכונים בשם לילה.