זַרְקא מַקף שׁופר הולֵך סֶגולתא

668. עטרה שנקראת זַרְקא, היא י', ספירה רביעית לחג"ת, מלכות. ונקראת זרקא, משום שנזרקת עד המחשבה העליונה, שאין לה סוף. אף כך החיה ששמה אדם, מלכות, ארבעת הפנים שלה, ארבע אותיות הוי"ה, הם מַקף שׁופר הולֵך סֶגולתא, שהיא שלוש חיות, י"ב (12) שבטים.

המלכות מבחינת עצמותה אינה ראויה לקבל אור העליון, אלא אחר שעולה ונכללת בבינה, נעשית ראויה לקבל המוחין העליונים. אף כך החיה ששמה אדם, מלכות, ארבעת הפנים שלה הם מקף שופר הולך סגולתא, שאחַר שהמלכות מקיפה את הבינה, הנקראת שופר, אז הולכת המלכות לקבל סגולתא, ג' חיות, י"ב שבטים, כי ג' חיות הם ג' קווים, שבכל אחד חו"ג תו"מ, שהם י"ב.

ולולא מקף שופר, אם לא הייתה משתווה אל הבינה, שופר, לא הייתה הולך סגולתא, שלא הייתה יכולה לקבל אלו המוחין, הנקראים סגולתא. מקף, פירושו, סמיכה והשוואה.

669. עולת תמיד, היא הרגל הרביעית לכיסא העליון, המלכות. זו עולה תמיד בכל יום מאלו ששת ימי בראשית, חג"ת נה"י דז"א. ובשבת היא עולה כפליים, כדי שיתווסף בה אור ושלמות.

בימות החול המלכות עולה עם ז"א עד ישסו"ת, מדרגה אחת. וע"כ יש בימות החול עולת תמיד. ובשבת, עולה המלכות עם ז"א עד לאו"א עילאין, שתי מדרגות, כפליים מימות החול. וע"כ התווסף קורבן מוסף על עולת תמיד.