הקווים שעל המצח – א'

[שרטוטין דמצחא]

189. הקווים שעל המצח:

חלק מהם חמישה קווים ברוחב, , ובכוכב, במלכות, הם כעין זה, .

מהם כעין ו' ו' ו' ו', שהם ארבעה קווים. ובכוכב הזה, כעין והם באות ד'.

מהם שישה קווים כעין זה ובכוכב הזה, הם כזה .

מהם שבע, שבעה קווים. בכוכב הוא כזה .

מהם שמונה, כעין זה, , וווווווו, וזה שמונה למנצח על השמינית. וזהו בינה.

190. מי שרושם הכול הוא י' ו', שהם קו המידה שלהם, ועימהם הם עולים ל"ב (32). והכול הוא ד' כוכבים. ויש בהם שלושים מנויים, כחשבון שלוש אותיות י', י' י' י', והן שלושה ירחים של הלבנה, המלכות, שבהם כתוב, ותַהַר האישה ותלד בן, ותֵרֶא אותו כי טוב הוא, ותִצְפְּנהו שלושה ירָחים. ואלו שלושה ירחים של הלבנה הקדושה, המלכות, הם שלושה אבות, חג"ת.

כי מספר הספירות, היוצאות מהקו האמצעי, יש בהן חמישה אופנים, שהם חמש, וארבע, ושש, ושבע, ושמונה.

שורש הכול הוא ארבע, ג' קווים המתוקנים ע"י קו האמצעי והמלכות המקבלת אותם, והם נקראים חגת"ם.

אופן ב'. חמש ספירות, חג"ת נ"ה, שקו האמצעי, ת"ת, מוציא ב' קווים למעלה ממנו, חו"ג, וב' קווים למטה ממנו, נו"ה.

אופן ג'. ו"ס, חמש חג"ת נ"ה, ועם הכולל שלהן, יסוד, הן שש.

אופן ד'. שבע ספירות, חג"ת נה"י, עם המלכות המקבלת אותן, הן שבע.

אופן ה'. שמונה ספירות, שבע ספירות חג"ת נהי"מ עם הבינה, שממנה מקבלות השפע שלהן.

הרי הן חמש בחינות, שבהן שלושים ספירות: ארבע חגת"ם, חמש חג"ת נ"ה, שש חג"ת נה"י, שבע חג"ת נהי"מ. שמונה בינה חג"ת נהי"מ. וכל שלושים ספירות אלו נרשמות על המצח.

ומתוך שכל אלו הבחינות נעשות ע"י קו האמצעי, הנקרא קו המידה, ו' שיצא מתוך המידה, שהיא י', ע"כ הן מוכפלות לפעמיים שלושים, שמצד ו' יש שלושים קווים על המצח, ומצד י', המלכות, הנקראת כוכב, יש שלושים כוכבים.

והקווים שעל המצח: חלק מהם חמישה קווים ברוחב. שהקווים שעל המצח, המורים על סדרי הספירות, היוצאות מקו האמצעי, הם חמישה קווים ברוחב, חג"ת נ"ה. כי ת"ת מקבל ע"י עליית מ"ן אל הבינה, ב' קווים ימין ושמאל, חו"ג, ומוציא כנגדם ב' קווים ימין ושמאל מחזה שלו ולמטה, נו"ה. ועם ת"ת הן חמש ספירות. והן היוצאות מן הו' שבקו המידה. וע"כ הן חמישה קווים. ובכוכב, בי' שבקו המידה, שהיא מלכות, הנקראת כוכב, הם חמישה כוכבים, חג"ת נ"ה.

יש מהם שהם ארבעה קווים, ג' קווים חג"ת ומלכות המקבלת אותם. וסדר זה הוא שורש הכול. והן היוצאות מן הו' שבקו המידה, וע"כ הן ארבעה קווים. ובכוכב הזה, בי' שבקו המידה, מלכות, הנקראת כוכב, הם ארבעה כוכבים.

יש מהם שהם שישה קווים כנגד חג"ת נה"י, שהתווספה ספירת היסוד על חג"ת נ"ה, הכולל שלהם. אז הם שישה קווים. והן היוצאות מהקו שבקו המידה. ובכוכב הזה, בי' שבקו המידה, הם שישה כוכבים.

יש מהם שהם שבעה קווים כנגד שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שהתווספה המלכות על ו"ס. והן היוצאות מן הו' שבקו המידה, ובכוכב, בי' שבקו המידה, הם שבעה כוכבים.

יש מהם שהם שמונה קווים כנגד שמונה ספירות, בינה חג"ת נהי"מ, ששורש ג' הקווים, בינה, התווספה על שבע ספירות חג"ת נהי"מ, וע"כ הם שמונה קווים, שיוצאים מו' שבקו המידה. ובי' שבקו המידה, הם שמונה כוכבים. וזה שמונה למנצח על השמינית. וזהו בינה. שהבינה, ספירה שמינית מלמטה למעלה, התווספה על שבע ספירות חג"ת נה"י, והן שמונה.

מי שרושם הכול הוא י' ו', שהם קו המידה שלהם. שהרושם את הכול הוא הקו האמצעי, קו המידה, היוצא מהמידה, שהיא י', ועימהם הם עולים ל"ב, כי כשמחברים את כל המספרים, היוצאים מקו המידה, ארבעה, וחמישה, ושישה, ושבעה, ושמונה, הם שלושים, ועם ו' י' שבקו המידה, שהם שורשם, הם במספר ל"ב. כנגד ל"ב נתיבות החכמה.

והכול הוא ד' כוכבים, שמקור כל השלושים הם ד' כוכבים, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, שהם מקור כל אלו הסדרים. כי כשהת"ת עולה למ"ן לבינה, בקו האמצעי, ומכריע ומייחד ב' קווי הבינה זה בזה, אז משיג גם הת"ת ג' קווים. הרי שג' קווים אלו הם השורשים, והם מושפעים אל המלכות.

ומִסדר ארבעה אלו יוצאים כל שאר הסדרים. כי ממנו יוצא סדר שני, חמש ספירות חג"ת נ"ה, כי הת"ת חוזר ומוציא ב' קווים גם למטה מחזה, שהם נו"ה, ואז הם חמש.

ומהם סדר שלישי, שהתווסף עליהם כולל אחד, יסוד. ואז הם שש. ומהם סדר רביעי, שהתווספה עליהם גם המלכות, ואז הם שבע. ומהם סדר חמישי, שהתווספה עליהם גם הבינה, המשפיעה הכול, ואז הם שמונה. הרי שכל אלו הסדרים יוצאים מהסדר המקורי הראשון, שהוא ד"ס, חג"ת ומלכות.

ויש בהם שלושים מנויים, כחשבון שלוש אותיות י', שבכל חמשת הסדרים, ארבעה חמישה שישה שבעה שמונה, יש שלושים מנויים. והם כנגד שלוש אותיות י', ג' קווים המאירים במלכות. שכל קו כלול מעשר, והם שלושים. ושלוש אותיות י' הן שלושה ירחים, שלושה אבות חג"ת.

191. יעקב, ת"ת, עליו כתוב, בחודש השלישי, כי שלושה חודשים הם חג"ת. בו גנוז אותו הטוב, התורה, שכתוב בה, טוב לי תורת פיךָ, שהיא קו האמצעי, כמ"ש, זִכרוּ תורת משה עבדי. משה הוא קו האמצעי, פנימיות הת"ת. כי יעקב ת"ת, ומשה דעת, המתפשטת בת"ת בפְנים. וע"כ היא הטוב הגנוז ביעקב.

192. ועל הטוב ההוא, התורה, דעת המתפשטת בת"ת, ביעקב שהוא ת"ת, כתוב, ויזרח לו השמש. ועליו כתוב, ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים. כי ת"ת היא היום השלישי.