ויקרבו ימי ישראל למות – ב'

245. ויחי יעקב בארץ מצרים. בחייו כתוב יעקב, ובמיתתו כתוב ישראל, כמ"ש, ויקרבו ימי ישראל למות. הלוא השם ישראל חשוב יותר מהשם יעקב? צריך לומר כאן ישראל, כי לא כתוב, ויקרב יום ישראל למות, אלא ימי. ובכמה ימים מת האדם, הלוא בשעה אחת, ברגע אחת, מת ונפטר מן העולם?

246. אלא כשהקב"ה רוצה להשיב אליו רוח האדם, כל אלו הימים שהאדם חי בעוה"ז, נפקדים לפניו ונכנסים בחשבון. וכשקרבו הימים לבוא לפניו בחשבון, מת האדם, והקב"ה משיב את רוח האדם אליו. אותו ההבל, שהאדם נושב ונושם בו, משיב אליו.

247. אשרי חלקו של אדם, שימיו קרבו לפני המלך בלי בושה, ואף יום אחד מהם אינו נדחה לחוץ, מחמת שיימצא שעשה עבירה ביום ההוא. משום זה כתוב בצדיקים התקרבות, משום שהימים קרבו לפני המלך בלי בושה.

248. אוי לרשעים, שלא כתוב בהם התקרבות. כי איך יקרבו ימיהם לפני המלך, בשעה שכל ימיהם בפשעי העולם נמצאים? ומשום זה אינם קרבים לפני המלך, ולא יתפקדו לפניו, ולא ייזכרו למעלה, אלא הם כָּלים מאליהם. עליהם כתוב, דרך רשעים כאפֵלה.

249. וכאן כתוב, ויקרבו ימי ישראל. ודאי שקרבו בלי בושה, בשלמות, בשמחה שלמה. ומשום זה כתוב, ימי ישראל ולא ימי יעקב, כי השם ישראל שלם יותר מיעקב. הרי כתוב, ויעקב איש תם? הרי השם יעקב ג"כ שלם? אלא גם השם יעקב שלם, אבל אינו שלם במדרגה העליונה, כמו ישראל.

250. בשעה שימיו של אדם נפקדים לפני המלך, יש צדיק שנפקדים ימיו והם רחוקים מלפני המלך. ויש צדיק, כשנפקדים ימיו, הם קרובים וסמוכים למלך, ואינם מתרחקים, ובלי בושה הם נכנסים וקרבים למלך. אשרי חלקם. כמ"ש, ויקרבו ימי ישראל למות.