שומר מה מלילה

375. משא דוּמָה אליי קורא משֵׂעיר, שומר מה מלילה שומר מה מלֵיל. משא דומה. כל זמן שישראל נמצאים בגלות, נודע הזמן והקץ שלהם, והזמן והקץ של הגלות ההיא. אבל גלות אֱדום היא משא דומה, שלא נגלה ולא נודע הקץ שלו.

376. הקב"ה אמר, אליי קורא משעיר. קול שמעתי בגלות של שעיר, מאלו הנלחצים ביניהם, מאלו השוכבים לעפר. אומרים, שומר מה מלילה, שומר מה מליל, שהם מבקשים ממני על המלכה שלי, הנקראת לילה, ואומרים, מה עשית מהמלכה שלי?

377. אז הקב"ה הקהיל את הפמליה שלו, המלאכים העליונים הקרובים אליו, ואמר, רְאו את בניי האהובים, שהם נלחצים בגלות, ועוזבים הצער שלהם, ומבקשים על המלכה. ואומרים לי, שומר, אתה, שנקרא שומר, איפה היא השמירה שלך? איפה היא השמירה של ביתך? מה מלילה, מה עשית מלילה, מהמלכות שנקראת לילה? כך שמרת אותה? מה מליל? הוא ג"כ המלכות, שמטרם שהתחברה בז"א נקראת ליל, וכשהתחברה בז"א נקראת לילה. כמ"ש, ליל שימורים הוא, וכתוב, הוא הלילה הזה.

378. אז הקב"ה השיב לישראל, הרי השמירה שלי נמצאת, כי אני עתיד לקבל אותה ולהימצא עימה, כמ"ש בישעיהו, אמר שומר, בא בוקר וגם לילה, אם תבקשו בַקשו, שובו בואו. כי תחילה הסתלק שומר הבית, הקב"ה, למעלה למעלה והעלה עימו בוקר, יסוד, הנמצא עימו תמיד. ועתה בא בוקר, שהוא מוכן להתחבר בלילה, במלכות, וגם לילה מוכנה לחיבור עם היסוד, אבל בגללכם מתעכבים.

ואם אתם רוצים את זה, למה אתם מתעכבים? שובו. שובו בתשובה. אז תבואו אליי, ונהיה כולנו במדור אחד, וכולנו נשוב למקומותינו, כמ"ש, ושב ה' אלקיך את שבוּתְך. והשיב לא כתוב, אלא ושב. כי פעמיים, ושב, כתוב כאן: לכנ"י שתשוב להקב"ה, ולהקב"ה שישוב לכנ"י. כמ"ש, ושב ה' אלקיך את שבותך, ושב וקיבצך מכל העמים.