שאר הנביאים מרחוק ומשה מקרוב

92. כתוב, מרחוק ה' נראָה לי. כי כשהקב"ה מדבר עם הנביאים, אינו נגלה אליהם אלא מרחוק. וע"כ רואים דמות דברים, כאדם העומד ממרחק, חוץ ממשה.

93. כל הנביאים כולם לא התנבאו אלא מתוך מראה שאינה מאירה. משה, התנבא מתוך מראה המאירה. שאר הנביאים מרחוק, ומשה מקרוב. כמ"ש, לא כן עבדִי משה, בכל ביתי נאמן הוא. נאמן בבית המלך, קרוב למלך.

94. האם כיוון שכל הנביאים התנבאו מרחוק, אין אהבתו של מקום עליהם? אלא כתוב, מרחוק ה' נראה לי, ואהבַת עולם אהבתיךָ על כן מְשַׁכתיך חסד.

95. יש רחוק ומתקרב, וקרוב ומתרחק. יש רחוק ומתקרב, כמ"ש, ממרחק תביא לַחְמה, שכתוב על המלכות, שמשמע, שאחר שהביאה הלחם היא בקרוב. קרוב ומתרחק, כמ"ש, מרחוק ה' נראה לי. שמשמע שעתה נראה מרחוק, ומקודם לכן היה בקרוב.

זה שהוא קרוב בשני הפסוקים, הוא לנביאים, וזה שהוא רחוק בשני הפסוקים, הוא למלכים המקבלים מהמלכות. ולהיפך, קרוב למלכים המקבלים מהמלכות. ורחוק לנביאים, הרואים דמיונות של מעלה כמין גוף.

96. כשהנביאים רואים באור צח, בידוע שהעולם נידון לטוב, וכשרואים בחשכה, העולם נידון לנקמה. ואז פתח הכתוב, ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ.

97. ויהי בימי. רבי בוֹן, כל ימיו היה בקיסריה. יום אחד ראה את העם חוטאים, שעניים היו הולכים, ולא השגיחו עליהם. אמר, ודאי נראה, שיש כאן דין. קם והלך לו.