ותֵרֶא האישה

28. התחיל לפתות אותה עד שכתוב, ותֵרֶא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים. בטעם גדול וחזק, כלומר, שטוב למאכל ותאווה לעיניים. מלמד, שפרחו האותיות ו' ת' של ותרא, ועלו להתחבר עם האות מ'. והאות מ' הייתה עולה ויורדת, ולא הייתה מתחברת עימהם, עד שהתפתתה חוה. ואז נגזרה המיתה לבני העולם.

29. ופרחו אותיות ו"ת ד"פ, והקיפו את האות מ' לד' רוחות, כמ"ש, ות'יקח מפִּרְיו. ות'אכל. ות'יתן גם לְאישהּ עימה. ות'יפקחנה עיני שניהם. הרי כאן ד"פ ו' ת', שזה מלמד שסובבו את האות מ' בארבעת צדדיה, והמ' באמצע, ונמצא הצירוף מו"ת בכל הצדדים.

30. כמ"ש, כי עלָה מוות בחלונינו. זהו ס"מ, אחד מחלונות השמיים. וע"כ כתוב, מי גבר יחיה ולא יִראה מוות. מיד שלט בחוה והטיל בה זוהמה. ירד הקב"ה לראות, וכמ"ש, ויתחבא האדם ואשתו.

31. קודם שחטאו, הייתה השכינה עטרה על ראשיהם, שתהיה שוֹרה בשבילם על העולם. כיוון שחטאו, כביכול תש כוחה של השכינה, והסתלקה ולא שלטה על העולם. והקב"ה התחיל לקונן, ואמר, איכה, אותיות א"י כ"ה, שפירושו, מה יהיה ממנה, מן כ"ה, השכינה, כיוון שהממשלה הוסרה ממנה.

אף כאן, בחורבן ביהמ"ק, הוסרה הממשלה מהשכינה, שאינה שולטת עוד על העולם, והקב"ה התחיל לספוד ואמר, איכה, א"י כ"ה, שפירושו, מה יהיה עליה. על כ"ה, השכינה.