ויצאו איתם מאור כשדים

16. וימת הרן על פני תרח אביו. על פני, משמע, בחיי אביו. כשהשליכו את אברם לאש, נהרג הרן. ומשום זה יצאו מאור כשדים. וע"כ כתוב, על פני תרח אביו, כלומר, שגרם לו יציאתו משם.

17. ויצאו איתם מאור כשדים. האם לא היה צריך לכתוב ויצאו איתו, עם תרח? אלא תרח ולוט עם אברהם ושרה יצאו, כי הם שרצו לצאת בעיקר מתוך הרשעים. ואחר שראה תרח, שאברהם בנו ניצל מתוך האש, חזר לעשות רצונו של אברהם. ומשום זה, ויצאו איתם תרח ולוט.

18. בשעה שיצאו, כתוב בהם, ללכת ארצה כנען, כי רצונם היה ללכת שם. מכאן, כל מי שבא להיטהר, עוזרים לו. לכן כיוון שכתוב, ללכת ארצה כנען, מיד כתוב, ויאמר ה' אל אברם, לך לך. ומטרם שמתעורר מעצמו תחילה ללכת לארץ כנען, לא כתוב לך לך, הרי שהבא ומתעורר מעצמו מלמטה, מסייעים לו מלמעלה. אבל בלי התעוררות מלמטה, אין התעוררות מלמעלה.

19. שום דבר מלמעלה אינו מתעורר, מטרם שמתעורר תחילה מלמטה, על מה שעליו יישרה הדבר שלמעלה. והוא עניין אור שחור שבנר, הנוקבא, שאינה נאחזת באור הלבן שבנר, ז"א, מטרם שהיא מתעוררת תחילה. כיוון שהיא מתעוררת תחילה, מיד שורה עליה אור הלבן. כי התחתון מחויב להתעורר תחילה.

20. וע"כ כתוב, אלקים אַל דומי לָך, אל תֶחרש ואל תשקוט אֵל. כדי שלעולם לא ייפסק אור הלבן מהעולם. כי אלקים, הנוקבא, אור שחור. ואם לא תחרש ולא תשקוט מלהתעורר מלמטה, ייאחז בה תמיד אור הלבן למעלה, ז"א.

וכן כמ"ש, המזכירים את ה', אל דומי לכם, כדי לעורר מלמטה מה שיישרה עליו ההתעוררות של מעלה. וכן, כיוון שעורר האדם התעוררות מלמטה תחילה, אז התעוררה עליו התעוררות של מעלה. ע"כ, כיוון שכתוב, ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען, שעשו התעוררות מלמטה, מיד, ויאמר ה' אל אברם, שסייעו אותו מלמעלה. כי צריכים לדבָר גס מלמטה, שהאור יוכל להיאחז בו, והדבר הגס הזה תלוי לגמרי בתחתון.