נמצאים חסידים שהם מגלגול קרח ועדתו, ואינם זוכים בימיהם לרבי אמיתי, לכן הגם שמאמינים ברבם, אבל כיון שהוא רבי שקר, נקראים סובלי אש הגיהנום כידוע. וזה סוד הגמרא (ב"ב עד.) "תא אחוי לך בלועי דקרח, והראה לה מקום במדבר וכו' וכל ל' יום מהפכים אותם כבשר הקלחת וצועקים ואומרים משה אמת ותורתו אמת והן בדאים", פירוש, שכל חודש יש להם התחדשות, ומרגישים מי הוא רבי אמת, כי כבר סבלו במשך השלושים יום דחדש, אבל ואנו בדאים שאיננו מקימים מה שמבטיחים, וחוזרים ונדונים והבן.
וז"ס (בראשית כח טו) "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך", פירוש , לא אושיע לך קודם, זולת עד שיהא השעה מוכנת לכך, שכל המעשים אשר עשיתי לך כל ימיך, מכולם יתהוו דיבורים של דברי אלקים חיים, שיהיה קולם נשמע מסוף העולם עד סופו, "משה אמת ותורתו אמת והכל אמת", וליכא בעולם שום שקר ודברים בדוים ובטלים, כשם הוי', כקריאתו עליהם, והבן, ולא יאמרו יותר והם בדאים כנ"ל.
וענין גלגול והיפוך כבשר בקלחת, הוא בסוד (דברים לד ו) "ולא ידע איש את קברתו". (עי' ספרי ברכה שנז) כי לתחתונים נדמה להם בראשו, וכשעלו לראשו נדמה להם בתחתיתו. ותמיד הם מתהפכים כנ"ל, ובראש חדש יש להם נייחא, בבחינת הנ"ל, אלא מחוסרי שלימות, לכן מסיימים שאנו בדאים, אבל השלימים יאמרו שגם הם אינם בדאים כנ"ל והבן.