עניית אמן
36. ובוזיי ייקלו. כלומר, מי שאינו יודע לכבד את אדונו, ולא התכוון באמן, כמו שלומדים, גדול העונה אמן יותר מהמברך.
ורבי שמעון אמר, שהעונה אמן, מושך ברכות ממעיין, בינה, אל המלך, ז"א, ומהמלך אל המלכה. ובאותיות חקוקות של רבי אלעזר, אומר, מא' של אמן, בינה, אל המ' של אמן, ז"א. וממ' של אמן לן', המלכות. כיוון שמגיעות הברכות לן', המלכות, נמשכות ויוצאות משם ברכות לעליונים ולתחתונים, ומתפשטות בכל. והקול יוצא, שתו משיקוי הברכות שהוציא פלוני, עֶבד מלך הקדוש.
37. כשישראל למטה שומרים עצמם לענות אמן ולכוון ליבם כמו שצריך, כמה פתחי ברכות פתוחים למעלה, כמה טוב נמצא בכל העולמות, כמה שמחה היא בכל. ומהו שכרם של ישראל שגרמו לזה? שכרם הוא בעוה"ז ובעוה"ב.
בעוה"ז, בשעה שמֵצֵרים להם, ומתפללים תפילתם לפני אדונם, הקול מכריז בכל העולמות, פִתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אֱמונים. אל תקרא אמונים, אלא אֲמֵנים, ששומרים לענות אמן. כמו שישראל פתחו להם שערי הברכות, כך עתה פִתחו שערים, ותתקבל תפילתם על אלו שמֵצרים להם.
38. זה שכרם בעוה"ז. מהו שכרם בעוה"ב? כשייצא האדם מעוה"ז, שהיה שומר לענות אמן. מהו שומר? כלומר, ששומר אותה הברכה, שאומר המברך, ומחכה לו לענות אחריה, אמן, כמו שצריך. אז נשמתו עולה ומכריזה לפניו, פִתחו שערים לפניו, כמו שהוא היה פותח שערים כל יום, כשהיה שומר אמונים, כלומר אֲמֵנים.
39. מהו אמן? אמן נקרא, המעיין של נחל הנמשך, בינה. ונקרא אמן, כמ"ש, ואהיה אצלו אָמוֹן, אל תקרא אמון אלא אמן. קיום כל המדרגות, אותו נחל הנמשך ויוצא, בינה, נקרא אמן. כמ"ש, מן העולם עד העולם. מעולם שלמעלה, בינה, לעולם שלמטה, מלכות. אף כאן, אמן ואמן. אמן של מעלה, בינה, אמן של מטה, מלכות. אמן, פירושו קיום של כולם.
40. א' של אמן היא עמקות הבאר, שכל הברכות נובעות ויוצאות משם ונמצאות. מ' פתוחה היא נהר, הנמשך ויוצא, יסוד. מ' פתוחה יסוד, ם' סתומה בינה, כמ"ש, לְםַרְבֵּה המִשְׂרָה.
41. ן' פשוטה היא כלל של ב' אותיות נ': ן' פשוטה, נ' כפופה, שכוללת בתוכה גם את הנוקבא דז"א, הנקראת נ' כפופה. ן' פשוטה, כלל של אות ו', שכוללת בתוכה גם את הזכר, אות ו', ז"א. כי ן' פשוטה היא התפשטות של זכר ונקבה הנכללים כאחד, ז"א ו', ומלכות נ'. משום זה הכול ביחד נקרא נ' ו' ן'. ו' זכר. ן' פשוטה היא כלל זכר ונוקבא. נ' כפופה היא בכלל ן' פשוטה.
מ' שבאמן, היא ראשי תיבות מלך. כלומר, אמן, ראשי תיבות, אל מלך נאמן, שהוא כלל הכול.
42. כל מי ששמע ברכה מאותו שמברך, ולא כיוון ליבו באמן, עליו נאמר, ובוזיי ייקלו. כמ"ש, לכם הכוהנים בוֹזֵי שׁמי.
מה עונשו? כמו שלא פתח ברכות למעלה, כך אין פותחים לו ברכות. ולא עוד, אלא כשיוצא מעוה"ז, מכריזים לפניו ואומרים, סִגרו הפתחים לפני פלוני, ולא ייכנס, ולא תקבלו אותו. אוי לו, אוי לנשמתו.