יעקב ישראל וישורון
244. כמה הבטיח הקב"ה לישראל בכמה מקומות, שינחיל להם העוה"ב. כי לא רצה לקבל לחלק שלו שום עם ולשון, אלא רק את ישראל לבדם. ומשום זה ניתנה להם תורת אמת, לזכות על ידה ולדעת דרכיו של הקב"ה, כדי שינחלו את ארץ הקודש. כי כל מי שזכה בארץ הקודש הזאת, יש לו חלק לעוה"ב. כמ"ש, ועַמך כולם צדיקים לעולם יירשו אָרץ.
245. שלוש מדרגות, יעקב, וישראל, וישורון. יעקב הוא מדרגת ו"ק בלי ראש. וישראל הוא מדרגת ג"ר. אע"פ שהן מדרגות, הן אחת, ז"א.
246. למה נקראים ישראל בשם ישורון? אלא ישראל וישורון הכול אחד. ישורון כמ"ש, יָשׁוֹר על אנשים, משום שלוקח שורה מצד זה ושורה מצד זה, ומשום אלו שתי השורות נקרא, ישורון, בלשון רבים. ישראל ג"כ לשון שורה, אותיות ישר אל.
247. ישראל נקרא עם שין שמאלית, שהיא שׂררה, על שלוקח גדלות ועוז מכל. ישורון נקרא ע"ש אלו החלקים, שני הצדדים, ימין ושמאל, שהם ב' שורות, והכול אחד.
שורות פירושו קווים. והשם ישורון, בלשון רבים, מורה על ב' שורות. וע"כ כולל בהכרח ב' הקווים העליונים, חו"ב. והשם ישראל, אותיות ישר אל, הוא ג"כ לשון שורה, כמו ישור על אנשים. והוא לשון יחיד. וע"כ מורה על קו אמצעי, דעת, הכולל ב' הקווים העליונים, חו"ב.
ישראל וישורון הם אחד, ששניהם ג"ר דז"א, מחזה ולמעלה דז"א. ישורון, משום שלוקח שורה מצד זה ושורה מצד זה, ב' הקווים העליונים ימין ושמאל, חו"ב דז"א. וכן הוא השם ישראל, מלשון שורה, אותיות ישר אל, קו אמצעי, דעת, ו"ק דראש ז"א.
ישראל נקרא עם שין שמאלית, לשון שררה, על שלוקח גדלות ועוז מכל, להיותו כולל שניהם, ע"כ נוטל גדלותו מקו ימין, ועוזו מקו שמאל. ישורון נקרא ע"ש אלו החלקים, שני הצדדים, ימין ושמאל, שהם ב' שורות, ב' הקווים, חו"ב דראש ז"א. וכל אלו ג' השמות הם אחד, שכולם הם בז"א.
248. ואלו השמות כולם עולים לאחד, שהם ג' פרצופים: חב"ד, חג"ת, נה"י דז"א, המכונים בי"ע דז"א. ישורון חב"ד, ישראל חג"ת, יעקב תנה"י. וע"כ כתוב, יעקב עבדי. כי לפעמים הוא עבד, כמו עבד שיש לו מצוות ריבונו, ועושה רצונו. שזה מורה שאין לו מוחין, משום שהוא פרצוף תנה"י ובחינת עשיה דז"א. וכתוב, ישראל בחרתי בו, לשרות בו, במוחין דג"ר. והכול הוא בסוד העליון. שכל ג' המדרגות הן כולן בראש.
אלו המדרגות עולות לאחד, שהן ג' פרצופי ז"א: ישורון, ישראל ויעקב, חב"ד חג"ת נה"י, בי"ע. ולכן נאמר עליהם, בורא, יוצר, עושה, וכולם הם מדרגות אלו על אלו, וכולם אחד.
כתוב, בורַאך יעקב ויוצֶרך ישראל. וכתוב, כה אמר ה' עוֹשֶׂךָ ויוצֶרך. נמצא, שהיה צריך לומר, עושך יעקב ולא בוראך יעקב. והעניין הוא, שיש ערך הפוך בין האורות לכלים. שבפרצוף כלים דבריאה, בחינת יעקב בו. וכשהתווספו כלים דיצירה בפרצוף, יש גם בחינת ישראל. וכשהתווספו כלים דעשיה בפרצוף, יש גם בחינת ישורון.
וע"כ כתוב, בוראך יעקב ויוצרך ישראל. ומה שנאמר שישראל הוא יצירה וחג"ת, אין הכוונה שהוא ו"ק בלי ראש, כי כל המדובר כאן הוא רק בבחינת מוחין וראש, בג' פרצופים חב"ד חג"ת נה"י שבראש דז"א.
249. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם מכל העמים עכו"ם. כי כולם, כמ"ש, הֶבל הֵמה מעשה תעתועים, בעת פקודתם יאבֵדו. בשעה שעתיד הקב"ה לבער אותם מן העולם, ויישאר הוא לבדו. כמ"ש, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.