נראה אליי בלוז

64. ויאמר יעקב אל יוסף, אל שד"י נראה אליי בלוז בארץ כנען. לוז, זה ירושלים העליונה, בינה, המשרה השכינה בינינו. אמר יעקב העליון, ז"א, ליעקב שלמטה, הבינה נתנה לי ברכה, שרוצה להרבות אתכם ולתת את הארץ לבניכם. לוז, ירושלים העליונה, בינה, הקב"ה, נתן ברכה, שברכה זו תהיה על ידו בארץ הקדושה, אבל לארץ אחרת לא תהיה הברכה.

65. מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם, קללה תיחשב לו. הקב"ה קרא לישראל, אחים ורעים. מברך רעהו, שהקב"ה מברך את ישראל. הברכה שנתן, שהעם הזה יהיה טהור תחת ידיו, ושיהיה שומר עליהם. שמחמת ברכה זו, מסבב על ישראל סיבות, הנראות כמו עונשים. וע"כ מסיים הכתוב, קללה תיחשב לו. כי אינם מבינים שהן לטובתם, כדי שתתקיים הברכה.

66. אשרי חלקם של העם הטהור, שהוא שומר עליהם, שנקראים בנים, חביבים יותר מעליונים, כמ"ש, בנים אתם לה'. והכול משום שנשלם השם שד"י בחותם שלהם, שהם נימולים.

67. בפניו של אדם יש השם של הקב"ה, ש', וחסר ממנו י', ולא נשלם. בא אברהם וחיבב את הקב"ה, ואמר לו הקב"ה, בך ישתלם השם. ונימול, ונשלם השם בי' של המילה. כי בפניו של האדם ש' דשד"י, ב' עיניים וחוטם באמצע. ובזרועו יש ד'. וחסר י'. ונשלם בי' של המילה. ואז נקראים, בנים לה', בנים קדושים.

68. וכאשר מטמאים לברית קודש, ומכניס אותו לרשות אחר, שעובר בו עבירה, מסתלק ממנו קדושת החותם, והוא כמו שמחריב העולם, כי טימא החותם שנשלם בו השם של הקב"ה ומחריב העולם. כי מפסיק השפעת הקב"ה אל העולם.