בלכתם ילֵכו
451. בלכתם ילֵכו. בלכתם של מי? לא בלכתם של החיות. אלא באלו ג' רוחות, ג' שמות, אהי"ה הוי"ה אדנ"י, עליהם כתוב, בלכתם ילכו, כי כשהם נוצצים ומאירים, הולכות אלו החיות העליונות והתחתונות. ובעומדם יעמודו, כשהם בחיבור אחד, וכולם עומדים בלחש, אז נעשו ג' הרוחות אחת, וג' השמות נעשו אחד, והקב"ה מתגאה בגאות על הכול.
452. ובהינשאם מעל הארץ יינשאו האופנים. בהסתלקות החיות, הרוחות העליונות אהי"ה והוי"ה, מעל הארץ, המלכות, כלומר שהחיות העליונות מסתלקות מלשמש על הרוח התחתון, אדנ"י, אז אלו האופנים מסתלקים עם החיות, להראות, שהכול גוף אחד בלא פירוד מהם.
453. כי רוח הַחיה באופנים. הרצון של אותה החיה הוא באופנים. כי רוח מלשון רצון. כי אע"פ שהרצון הוא בחיות העליונות, יש רצון ביותר באלו האופנים. שלושה הם, שניים גלויים, ואחד גנוז. ואלו עושים מעשה הגורם רצון ונחת לאותה החיה. כמ"ש, ומעשיהם כעין תרשׁיש. כעין תְרֵי שֵׁש, ימין ושמאל, שהם שניים מאלו השש. וע"כ כתוב, כעין, כאופֶן שלהם.
ג' בחינות בייחוד ג' הרוחות אהי"ה הוי"ה אדנ"י:
א. שמאירים ויוצאים כל אחד בבחינתו, העליונים אהי"ה הוי"ה, בשליטת החסדים, והתחתון אדנ"י, בהארת החכמה. וע"כ כתוב, בלכתם, באלו ג' רוחות, כי כשג' הרוחות נוצצים ומאירים ויוצאים, הולכות החיות העליונות והתחתונות, שכל אחת הולכת ומאירה כדרכה, העליונים אהי"ה הוי"ה מאירים בשליטת החסדים, והתחתון, אדנ"י, מאיר בשליטת החכמה.
ב. שמתחברים ג' הרוחות ונעשים אחד. שמאירים באור אחד, שכולם מאירים בחכמה ובחסדים ביחד, כדרך הקו האמצעי, שכולל חכמה וחסדים, ואינו נוטה לא לחכמה ולא לחסדים, אלא מאיר באור הכולל אותם יחד.
כמ"ש, ובעומדם יעמודו, כשהם בחיבור אחד, וכולם נמצאים בלחש, בבחינת ו"ק דחכמה. אז נעשו ג' הרוחות אחת, וג' השמות נעשו אחד, שכל ג' הרוחות מאירים באור אחד, והקב"ה, הקו האמצעי, מתגאה על כולם, שכולם משמשים בדרך הארתו, שאינם נוטים לא לימין ולא לשמאל.
ג. ב' רוחות אהי"ה הוי"ה מסתלקים מהרוח התחתון אדנ"י, שמסתלקים מהארת החכמה המאירה במלכות, אלא שמאירים בחסדים מכוסים מחכמה. וכתוב, ובהינשאם מעל הארץ יינשאו האופנים. כשהחיות שהן הרוחות העליונים אהי"ה הוי"ה, מסתלקות מלשמש את המלכות, שהיא בשליטת החכמה, אלא מאירים בחסדים מכוסים, אז אלו האופנים מסתלקים עם החיות, שהאופנים עולים ומתחברים עימהן.
והתבאר, שאע"פ שהחיות מסתלקות מהמלכות, שהיא בהארת חכמה, עכ"ז האופנים, שגם הם בהארת חכמה, מתחברים עימהן. מטעם שאע"פ שהחיות בחסדים מכוסים, עכ"ז צריכות להתכללות מהארת החכמה. להראות שהכול גוף אחד בלא פירוד מהם, שאין החיות נפרדות מהארת החכמה שבאופנים, אלא שהן גוף אחד בלתי נפרד. כי אע"פ שהן בחסדים מכוסים, רוצות הן להיכלל מהחכמה, ולהיות אחד עם האופנים.
וכתוב, כי רוח החיה באופנים. הרצון של אותה החיה הוא באופנים, שהן רוצות להיכלל מהארת החכמה שבאופנים. שאע"פ שהרצון הוא בהארת החיות העליונות, שהרי הסתלקו מהחיות התחתונות שבאדנ"י, וע"כ הן בחסדים מכוסים מחכמה, עכ"ז יש להן רצון ביותר, להתחבר עם האופנים, ולהיכלל מהארת החכמה שבהם.
ועיקר האופנים הם שלושה, נה"י. שניים מהם גלויים בהארת החכמה, נו"ה. ואחד גנוז, מכוסה מחכמה ואינו מתגלה, יסוד. ואלו השניים, נו"ה, עושים מעשה הגורם רצון ונחת לאותה החיה, שמגלים בשבילן את הארת החכמה, כדי שהחיה תיכלל ממנה. שפעולה זו היא לרצונה של החיה.
כמ"ש, ומעשיהם כעין תרשיש. כעין תְרֵי שש, ימין ושמאל, שהם שניים מאלו השש. כי מעשיהם סובבים על האופנים, נו"ה. שמעשיהם של נו"ה כעין שניים מו"ק, חג"ת נה"י, שהם ימין ושמאל, נו"ה, המגלים חכמה. וע"כ כתוב, כעין, כאופֶן שלהם, כעין המעשה שלהם, שהוא המעשה של גילוי החכמה.