ותרד בת פרעה

202. ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, ונערותיה הולכות על יד היאור. בשעה שפסקו ישראל מהתורה, מיד, ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור. שמדה"ד, בת פרעה, הייתה יורדת להתרחץ, מהדם של ישראל, מהפגם שלהם על עלבונה של התורה. כי יאור פירושו תורה. ונערותיה הולכות על יד היאור. הן האומות שהולכות ורודפות את ישראל, על יד היאור. על סיבת עלבונה של התורה, שאלו שלומדים בה הרפו את ידיהם ממנה.

203. כל הדברים שבעולם תלויים בתשובה ובתפילה שהאדם מתפלל להקב"ה. וכש"כ מי שמוריד דמעות בתפילתו, שאין שער שאלו הדמעות לא תבואנה בו. כתוב, ותפתח ותראהו את הילד. ותפתח, זוהי השכינה, העומדת על ישראל כאם על הבנים. והיא פותחת תמיד בזכותם של ישראל.

204. כיוון שפתחה ותראהו את הילד, ילד שעשועים, ישראל, שחוטאים לפני מלכם תמיד, ומיד שמתחננים לפני הקב"ה, חוזרים בתשובה ובוכים לפניו, כבן הבוכה לפני אביו. כתוב, והנה נער בוכה. כיוון שבכה, הוסרו ממנו כל הגזרות הקשות שבעולם. כמ"ש, ותחמול עליו, שהתעוררה עליו ברחמים, ותחמול עליו.

205. ותאמר, מילדי העברים זה, שהם רכי לב. ולא מילדי העכו"ם, שהם קשי עורף וקשי לב. מילדי העברים, שהם רכי לב בזכותם של האבות והאימהות לשוב לפני אדונם. ותקרא את אם הילד, רחל אימנו, שהייתה בוכה. כמ"ש, קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה. ישראל בוכה, ואֵם הילד, רחל, בוכה.

206. לעת"ל, כמ"ש, בבכי יבואו ובתחנונים אובילֵם. בזכות הבכייה של אם הילד, אימם של ישראל, רחל, יבואו ויתקבצו מהגלות.

ועוד, גאולת ישראל אינה תלויה אלא בבכייה. ייגאלו, כשתִשְלמנה ותכְלינה בכי הדמעות שבכה עשיו לפני אביו. שכתוב, ויישא עשיו קולו ויֵבְך. ואלו הדמעות הורידו את ישראל לגלות. לכן, כיוון שתכלינה אלו הדמעות ע"י הבכייה של ישראל, ייצאו מהגלות. כמ"ש, בבכי יבואו ובתחנונים אובילם.