האידרא זוטא קדישא
פה דז"א
[פומא דז"א]
176. שערות אלו דדיקנא אינן מכסות על השפתיים. והשפתיים כולן אדומות כשושנה. כמ"ש, שפתותיו שושנים. השפתיים דובבות גבורה, ודובבות חכמה. בשפתיים אלו תלויים טו"ר, חיים ומוות.
משפתיים אלו תלויים בעלי התעוררות, כי כאשר שפתיים אלו דובבות, מתעוררים כולם לגזור דין בכל בתי הדין, הנקראים עירין [מלאכי דין].
177. עיר, כמ"ש, ויהי עָרֶךָ. אשר, ערך, פירושו שונאך. כי הדינים מתעוררים לאלו שאינם אהובים למעלה, שמשום זה אלו המתעוררים לעשות דין, הם אויבים שלהם. ע"כ נקראים עירין. ועכ"ז נעשית הגזרה בב' אופנים, ברחמים ובדין. וע"כ נקראים עיר וקדוש, דין ורחמים, כמ"ש, בגזרת עירין פִּתְגָמָא, וּמֵאמַר קַדישִׁין שְׁאֵלְתָא. כי עיר מורה על דין, וקדוש על רחמים.
178. ובשפתיים אלו כשנפתחות, נראה הפה. הרוח היוצא מהפה, מתלבשים בו כמה אלף ורבבות. וכשהרוח מתפשט, מתלבשים בו הנביאים הנאמנים. וכולם נקראים פה ה'. כשהדיבורים יוצאים מהפה, ומדובבים בשפתיים, הם מאירים לכל ח"י אלף (18,000) עולמות, עד שנקשרים כולם יחד בח"י (18) דרכים ושבילים.
הפנים מתחלקים למל"צ דצל"ם, ששתי אוזניים ומצח הם חב"ד דפנים, ם' דפנים. ושתי עיניים וחוטם הם חג"ת דפנים, ל' דפנים. שתי שפתיים ולשון הם נה"י והפה מלכות, צ' דצל"ם דפנים.
ההפרש ביניהם, הוא שבם' דצל"ם אין החכמה מתגלה, אלא חסדים בלבד. בל' דצל"ם החכמה מתגלה, אבל לא לצורך עצמו אלא להשפיע לצ' דצל"ם, שבצ' דצל"ם מקום גילוי החכמה.
במקום יציאת י' מאויר וגילוי החכמה, אין מקום לשערות. ולכן שערות אלו דדיקנא, אינן מכסות על השפתיים. כיוון שהם נו"ה, ובחינת המקום של גילוי החכמה, ע"כ אין השערות מכסות עליהן. והשפתיים כולן אדומות כשושנה. כי החכמה המתגלה היא של קו שמאל, שנבחן לגוון אדום.
החכמה המתגלה על השפתיים, היא גבורה, מקו שמאל. בשפתיים אלו תלויים טו"ר, חיים ומוות, כי כשהחכמה נכללת עם חסדים, נמשך ממנה הטוב והחיים. ובשעה שאינה נכללת עם חסדים, נמשך ממנה הרע והמוות.
משפתיים אלו תלויים בעלי התעוררות, בב' אופנים, ברחמים ובדין. אם מקבלים החכמה מלמטה למעלה, אז דנים בתי דין לרחמים. ואם רוצים להמשיך החכמה מלמעלה למטה, דנים אותם בתי דין לדין בלי רחמים.
בקטנות או בשליטת קו השמאל, נחשבים נו"ה לאחד, והפה, שמשם השפעת החכמה, הנקראת דיבור, סגור ואין שם דיבור. אלא בגדלות, כשקו האמצעי מקיים הארת שניהם, אז נו"ה, השפתיים, נפתחות והדיבור מתגלה. בגדלות, כשנפתחות השפתיים, נו"ה, לב' בחינות, אז נראה הפה, השפעת פה ה', הארת החכמה.
הרוח היוצא מהפה, מתלבשים בו כמה אלף ורבבות. המספר אלף מורה על המדרגות הנמשכות מחכמה. המספר רבבות מורה על המדרגות הנמשכות מחסדים. כל אלו מתלבשים ברוח החכמה. היוצא מפה ה'. כשמתפשט הרוח לנו"ה דגוף ז"א, מתלבשים בו הנביאים הנאמנים, שמשם מקבלים נבואתם.
וכשהדיבורים יוצאים מהפה, ומדובבים בשפתיים, הם מאירים לכל ח"י אלף עולמות. זהו היסוד המשפיע חכמה, שהוא חי, ע"ש אור החכמה, שנקראת חיה. וזהו אלפים, מספר החכמה. וזהו עולמות, ע"ש העלם החכמה, כי עולם הוא מלשון העלם. כי הוא משפיע החכמה למלכות, ובמלכות היא מתגלה.
עד שנקשרים כולם יחד בח"י דרכים ושבילים, כלומר עד שמתקשרים ביסוד דמלכות, שגם הוא נקרא חי, כמו שלומדים, דוד מלך ישראל חי וקיים. וכלי הקבלה שלה מכונים דרכים ושבילים, כי בה מקום הגילוי.
179. והכול מחכים לפה הזה, בלשון מדברת גדולות, כי הלשון הוא קו האמצעי, המייחד ב' הקווים, ב' שפתיים, בקשר הצחות בעוֹטֵר, בקשר ובייחוד האורות בקו האמצעי, שעוטר אותם ומצחצח אותם.
כי הלשון, קו אמצעי, מצחצח האורות שבב' קווים שבשפתיים, ומשלים אותם. ועל זה כתוב, חִכּוֹ ממתקים. הם ממתקים ודאי, אחר שקו האמצעי כלל אותם זה בזה.
חכו, הוא כמ"ש, וחֵך יטעם לאכול. כי אחר שנעשתה התכללות ימין ושמאל, נעשו טוב ומלאי טעם. וכולו מחמדים. כלומר ב' הקווים שמאל וימין, הנקראים אש ומים. כי האש והמים מיתקנים ויפים ונחמדים בציורם, שנחמדים למראה, כי הגוונים אדום ולבן, שמאל וימין, מתחברים יחד. שכל היופי בא רק מכוח התמזגות לבן ואדום יחד.