וינַגַע ה' את פרעה
136. כל אותו הלילה ששרה הייתה אצל פרעה, באו המלאכים העליונים לזמר לפני הקב"ה בשירות ובתשבחות. אמר להם הקב"ה, לכו כולכם ונַגעו נגעים גדולים במצרים, לרשימה ולסימן, לְמה שאני עתיד לעשות אח"כ. כמ"ש, וינַגַע ה' את פרעה נגעים גדולים.
137. ויקרא פרעה לאברם ויאמר, למה לא הִגדת לי כי אשתך היא. מאין ידע ששרה אשת אברם היא? שהרי לא כתוב כאן כמו באבימלך, ועתה הָשב אשת האיש. וכאן לא אמר הקב"ה לפרעה כלום.
138. הרי כתוב, על דבר שרי אשת אברם, כי כן היו המלאכים אומרים, על דבר שרי אשת אברם. אבל לא דיבר עימו הקב"ה, כמו שדיבר עם אבימלך, אלא לא יותר ממילים אלו נאמרו לו, נֶגַע זה על דבר שרי אשת אברם. וגם זה לא דיבר עימו הקב"ה, אלא המלאכים המכים אמרו זה. אז ידע כי היא אשת אברם. מיד, ויקרא פרעה לאברם.
139. ויצו עליו פרעה אנשים, כדי שלא יתקרב אדם להרע להם. וישלחו אותו, שליוו אותו בכל ארץ מצרים. אמר לו הקב"ה לפרעה, כן אתה עתיד לעשות לבניו, אתה תלווה אותם מארצך, כמ"ש, ויהי בשלח פרעה את העם, שליווה אותם מכל ארצו.
140. ונצרך אברהם לכל זה, כדי להגדיל שמו של אברהם ושרה בעולם. שאפילו במצרים, שהם מכשפי העולם, שאיש לא יכול להציל עצמו מהם, גם שם התגדל אברהם והתעלה למעלה. וכמ"ש, ויעל אברם ממצרים, הנגבה, למדרגתו שהיה בה בתחילה.
141. הכתוב מרמז מדרגות המצרים, שממשיכים החכמה מלמעלה למטה, אשר אברהם ירד לעמוקות שבהן, וידע אותן, ולא התדבק בהן, אלא חזר אל ריבונו.
142. ולא התפתה מהן, כמו אדם, כאשר הגיע לאותה מדרגה, התפתה ע"י הנחש, וגרם מוות לכל העולם. ולא התפתה כנוח, כאשר ירד לאותה המדרגה, שכתוב, ויֵישת מן היין וישׁכר ויתגל בתוך אוהלֹה. אוהלֹה כתוב באות ה', שהיא אישה זרה.
143. אבל באברהם כתוב, ויעל אברם ממצרים הנגבה. שעלה ולא ירד, וחזר למקומו, למדרגה העליונה, שהתדבק בה בתחילה. ומעשה זה היה, כדי להורות חכמה, שהתקיים בקיום שלם כראוי לו. ולא התפתה אחר המצרים, ועמד בקיומו, וחזר למקומו, הנגבה. זהו רוח דרום, חסד דז"א, המדרגה העליונה שאחז בה בתחילה. שכתוב, הָלוך ונָסוע הנגבה. אף עתה הנגבה, המקום שהתדבק בו בתחילה.
144. אם לא ירד אברם למצרים, ולא נִצרַף שם בתחילה, לא היה חלק גורלו בהקב"ה. כעין זה היה לבניו, כאשר רצה הקב"ה לעשות אותם עם אחד, עם שלם, ולקרבם אליו. אם לא ירדו מתחילה למצרים, ולא נצרפו שם, לא היו עם אחד שלו.
145. כעין זה, אם לא ניתנה ארץ הקודש מתחילה לכנען, והיו מושלים בה, לא הייתה הארץ חלקו וגורלו של הקב"ה. והכול סוד אחד.