9. ויקומו לפני משה, ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קְרִאֵי מועד, אנשי שֵׁם. קראי כתוב, חסר י'. כי המלכות שבארץ היא כעין המלכות שברקיע, כלומר, המלכות שלמטה היא כעין המלכות של מעלה. שכל אלו הספירות העליונות, שהשם הקדוש נאחז בהן, כולן מזומנות ממקום שנקרא קודש, או"א עילאין. כמ"ש, מקרָאֵי קודש.
וזהו בשעה שמועד שרוי בעולם, בחגים ובמועדים. וכמו שאלו הספירות העליונות מזומנות מקודש העליון, לקדש אותם, כך הקודש התחתון, מזמין צבאותיו לעטר ולהעלות אותם, שהם ג' עולמות בי"ע, צבאותיה, שהמלכות מעטרת אותם ומעלה אותם לאצילות.
10. הקודש העליון, הוא או"א עילאין. הקודש התחתון, הוא חכמת שלמה, המלכות, שהיא ג"כ הזמינה את כל צבאותיה, לקדש אותם בקדושתה. אלו הצבאות כולם מזומנים להתעטר בקודש התחתון, בזמן שמועד שורה בעולם.
וכעין שצבאותיה עומדים למעלה באצילות, מזומנים מהמלכות, כך עומדים ממוני העם, ראשי ישראל, כדוגמה שלה למטה, בעוה"ז. וע"כ הם נקראים קְרִאֵי מועד. ומשום שהם למטה, נקראים, קראי מועד, חסר י'. אבל אז הם בשלמות יתרה.
11. אנשי שֵׁם, אנשי המלכות, הנקראת שם, ולא אנשי הוי"ה, ז"א. ע"כ נקראו אנשי שם, שמצד הגבורה באו, מהמלכות, הנקראת גבורה תתאה. וזה נאמר לשבח אותם ביותר. אבל הם לקחו אותה לעצמם, שהפרידו המלכות מז"א, ונאחזו במחלוקת עם משה, ז"א.