האזינו השמיים, שִׁמעו שמיים

6. האזינו השמיים ואדבֵּרה, ותשמע הארץ אִמרֵי פי. אשרי חלקו של משה יותר מכל נביאי העולם. כתוב בישעיהו, שִׁמעו שמיים והאזיני ארץ כי ה' דיבר. הנה ישעיהו, שהיה יותר רחוק מהמלך, כתוב, שמעו שמיים. משה, שהיה יותר קרוב למלך, כתוב, האזינו השמיים.

7. באותה שעה שאמר ישעיהו, שמעו שמיים והאזיני ארץ, כמה בעלי דין הזדמנו לשבור ראשו. יצא קול ואמר, מי הוא זה שרוצה להרעיש עולמות? עד שפתח ואמר, לא אני ולא שלי, אלא, כי ה' דיבר, ולא אני.

במשה כתוב, האזינו השמיים ואדברה, אני ולא אחר. ואדברה, בלא פחד. ותשמע הארץ אמרי פי, ולא מאחר. אשרי חלקו. האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ. כאן נרמז שם הקדוש העליון: הי' שבהאזינו, ה' שבהשמיים, ו' של ואדברה, ה' שבהארץ.

8. עוד בין משה לישעיהו. משה אמר, האזינו השמיים, עם ה' הידיעה, שהם השמיים העליונים, אלו הנודעים, הנקראים שמו של הקב"ה. ותשמע הארץ, הארץ העליונה, אותה שנודעת שהיא ארץ החיים, מלכות.

בישעיהו כתוב, שמעו שמיים, ולא השמיים. האזיני ארץ, ולא הארץ. כי הם שמיים וארץ תחתונים. ועכ"ז, רצו להעניש אותו עד שאמר, כי ה' דיבר, ולא אני. ומשה אמר כל כך, כמ"ש, האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי, שהם ז"א ומלכות. ולא פחד, ולא רצו להעניש אותו.