לב טהור בְּרא לי אלקים
273. לב טהור בְּרא לי אלקים ורוח נכון חַדֵש בקרבי. לב טהור, כמ"ש, ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע. וכתוב, וטוב לב מִשׁתה תמיד. ומשום זה הוא ודאי לב טהור.
274. ורוח נכון חדש בקרבי. כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת על פני המים, רוחו של משיח. שעל הרוח הזה כתוב, ורוח חדשה אתן בקרבכם. והתפלל דוד, אותו רוח נכון, רוחו של משיח, חדש בקרבי.
275. משום שיש מצד האחר, לב טמא ורוח עיוְועים, המסית בני העולם לחטוא. וזהו רוח הטומאה, הנקרא רוח עיוועים, כמ"ש, ה' מָסך בְּקִרבָּה רוח עיוועים. וע"כ ביקש דוד, ורוח נכון חדש בקרבי. חדש, זהו התחדשות הלבנה, התחדשות הזיווג של הנוקבא עם ז"א. שבשעה שהלבנה מתחדשת, דוד הוא מלך ישראל, הנוקבא, חי וקיים, שמשיגה מוחין דחיה. ועל זה אמר, חדש, שיחדש הזיווג עם ז"א.
276. והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו. זהו הרוח של נבות היזרעאלי. הייתכן שהנשמות, אחר שעלו ועומדות למעלה, תוכלנה לשוב לעוה"ז? ודבר פלא הוא, שאמר, אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו.
277. ומהו הטעם שאחאב נענש עליו? הרי דין התורה, ששָׂם שמואל לפני ישראל, היה כך כמ"ש, את שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים ייקח. ואם אחאב לקח הכרם מנבות, מן הדין היה. ועוד, שאחאב היה נותן לו כרם אחר או זהב, ולא רצה לקחת. ולמה נענש?
278. זה שנאמר, שרוח ההוא הוא רוח של נבות. האם רוחו של נבות היה יכול לעלות ולעמוד לפני הקב"ה, לבקש ממנו שקר? שכתוב, וייצא הרוח ויעמוד לפני ה' ויאמר, אני אֲפַתֶנוּ. ויאמר ה' אליו, במה, ויאמר, והייתי רוח שקר. ואם צדיק היה, איך יבקש שקר בעולם האמת? ואם לא היה צדיק, איך היה יכול לעמוד לפני הקב"ה?
279. אלא ודאי נבות לא היה צדיק כל כך, שיעמוד לפני הקב"ה. אלא רוח אחר היה השולט בעולם, שזהו הרוח העולה, והעומד תמיד לפני הקב"ה. השטן. וזהו שמסית לבני העולם עם שקר, שמשקר בשם הקדוש. ומי שרגיל בשקר, עוסק תמיד בשקר. וע"כ אמר, אצא והייתי רוח שקר. אמר לו הקב"ה, צא ועשה כן, כמ"ש, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי. וע"כ הוא רוח שקר ודאי.
280. ועוד יש לתרץ, שע"כ נענש, משום שהרג את נבות, וגם לקח הכרם שלו. משום שהרג אותו בלי דין, ולקח את כרמו. וע"כ כתוב, הרצחת וגם ירשת. כמה הם בני אדם בעולם, שרוח השקר הזה הסית אותם בשקר, והוא שולט על העולם בכמה אופנים ובכמה מעשים.
281. וע"כ דוד המלך רצה להישמר מרוח שקר, ורצה להתרחק מהטומאה, שאמר, לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. זהו רוח נכון, והאחר הוא רוח שקר. וע"כ שתי מדרגות הן, אחת קדושה, רוח נכון, ואחת טמאה, רוח שקר.
282. והוי"ה נתן קולו לפני חֵילו. והוי"ה, בכל מקום מורה הוא, ז"א, ובית דינו, הנוקבא. נתן קולו, זהו הקול, כמ"ש, קול דברים. וכתוב, לא איש דברים. מהו איש דברים? הוא איש האלקים. לפני חילו, אלו הם ישראל.
והוי"ה, מורה על זו"ן, שהם בזיווג בהארת השמאל, ששם בית דינו דז"א. נתן קולו, הארת ז"א, קו אמצעי ובחינת חסדים מכוסים, הנקרא קול. הנוקבא נקראת דברים, שהם חסדים מגולים בהארת חכמה, בזמן שז"א שנקרא קול, מתחבר עימה, ואז שניהם נקראים קול דברים.
וכתוב, לא איש דברים. איש הוא ז"א. אף קול הנאמר בקול דברים, הוא ג"כ ז"א. מהו איש דברים? כלומר מאין לנו שאיש הוא ז"א? כמ"ש, איש האלקים, שנאמר על משה, ז"א, בעלה של המטרוניתא, הנקראת אלקים. אף איש דברים, בעלה של דברים, ז"א.
283. היש מספר לגדודיו. כמה ממונים ושליחים יש להקב"ה. וכולם עומדים להשׂטין על ישראל. וע"כ הזדמן הקב"ה לפני ישראל, כמ"ש, והוי"ה נתן קולו לפני חילו, כדי לשמור אותם ולא יוכלו לקטרג עליהם.
284. כי עצום עושה דברו. עצום זה אותו הצדיק, שעוסק בתורה ימים ולילות. פירוש אחר, כי עצום, זהו המקטרג, הנמצא לפני הקב"ה, והוא חזק כברזל, וחזק כאבן. עושה דברו, שמקבל רשות מלמעלה, מהקב"ה, ומוציא הנשמה למטה.
285. כי גדול יום ה' ונורא מאוד ומי יְכִילֶנוּ. שהוא שולט על כל, ועליון וחזק על כל, והכול נמצאים תחת ממשלתו. אשריהם הצדיקים, שהקב"ה חפץ בהם תמיד, לזכות אותם לעוה"ב, ולשמח אותם בשמחת הצדיקים העתידים לשמוח בהקב"ה, כמ"ש, וישמחו כל חוסיי בָך.