שני שעירים

[תרי שעירים]

130. כתוב, ומֵאֵת עֲדת בני ישראל ייקח שני שעירי עיזים לחטאת. ומאת עדת, ללמד, שייקחו מהכסף של כולם, ויתכפר לכולם. כי כל עוונות ישראל תלויים כאן, וכולם מתכפרים בזה. וע"כ לא די שייקחו מהכסף של אדם אחד. ולוקחים כסף מהקופות שבעֲזָרה, ומביאים השעירים מהכסף של כולם.

131. השעיר שנשאר להקב"ה עושים אותו תחילה חטאת, והכול מתבשם ונשארו ישראל זכאים לפני הקב"ה מכל העוונות שעשו וחטאו לפניו. כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם.

132. ויאמר יעקב אל רבקה אימו, הן עשיו אחי איש שעיר ואנוכי איש חָלָק. עשיו איש שעיר, מאותו שעיר, שהוא הס"א, כי בא מאותו הצד. ואנוכי איש חלק, איש הנחלק, ממה שחילק לשאר העמים, את השרים והממונים שלהם, כמ"ש, אשר חָלַק ה' אלקיך אותם לכל העמים. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו.

עוד, איש חלק, משני שעירים שנחלקו, ונשאר חֵלק אחד שהכוהן חילק אותם, אחד לחלקו של יעקב ואחד להקב"ה. כדי שהשעיר יישא על כתפיו כל עוונות יעקב, כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם, שהוא אותיות עוונות תם, עוונות יעקב, שנקרא איש תם.

133. ביום הזה כמה פתחים פתוחים כנגד ישראל לקבל תפילתם. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רוצה לזכות אותם ולטהר אותם, כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. ביום הזה מתעטר הכוהן בכמה עטרות. ביום הזה עבודת הכוהן היא מכובדת וגדולה מכל העבודות. לכל נתן חלק באלו הקורבנות של הקב"ה, ביום הזה מתעטר החסד בעולם ע"י הכוהן, המקריב קורבנות על עוונות העם. תחילה הקריב על עוונותיו, ואח"כ על עוונות העם. ומקריב עולות עליו ועל העם.