אשר נשיא יחטא

389. אשר נשיא יחטא. מה ההפרש שבכל מקום כתובה המילה, ואִם, כמ"ש, אם הכוהן המשׁיח יחטא. וכמ"ש, ואם כל עֲדת ישראל יִשגו. וכאן כתוב, אשר נשיא יחטא, ולא כתוב, ואם נשיא יחטא?

390. אלו הכוהנים אינם נמצאים כל כך בחטא, כי הכוהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשׂאו של אדוניו עליו בכל יום, ומשׂאם של ישראל כולם, והמשא של כל אחד ואחד. וע"כ פליאה היא אם יחטא. וע"כ כתוב, ואם. וכן, ואם כל עדת ישראל ישגו, כי פליאה שכולם יימצאו בחטא אחד. שהרי אם אלו חוטאים, אלו אינם חוטאים. ומשום זה כתוב, ואם.

אבל כאן, אשר נשיא יחטא, ודאי יחטא, משום שליבו גאה בו, כי העם הולך אחריו, ומתמנה תחתיו. וע"כ אומר, אשר נשיא יחטא, שעבר על מצוות לא תעשה, ועשה אחת מהן, וע"כ לא כתוב בו, ואם, כי דברי חטאו אינם בספק.

391. והנשיאים הביאו את אבני השׁוֹהַם ואת אבני המילוּאים לאֵפוֹד ולחוֹשֶׁן. מה השינוי, שדברים אלו הקריבו הנשיאים ולא אדם אחר? והרי כתוב, כל נְדיב ליבו יביאֶהָ את תרומת ה', וכתוב, ואבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן, הרי שהיא מצווה לכל אדם?

392. אלא אמר הקב"ה, אע"פ שבכולם תלויה נדבה זו, את אלה האבנים יביאו הנשיאים. משום שהאבנים נמצאות על לב הכוהן, אמר הקב"ה, יבואו הנשיאים שליבם גאה עליהם, ויביאו אבנים אלה, הנמצאות על לב הכוהן, ויתכפרו מגאות ליבם. וכתוב, והיו על לב אהרון בבואו לפני ה'. וע"כ, והנשיאים הביאו את אבני השוהם, לכפר עליהם.

393. ומשום זה כתוב, אשר נשיא יחטא. ועשה אחת מכל מצוות ה' אלקיו אשר לא תיעשנה, הוא כמו שעבר על מצוות לא תעשה. וכתוב, או הודַע אליו חטאתו. כי משום שליבו גאה עליו, אינו משגיח בחטאיו. ורק אח"כ נודע לו, ועשה עליו תשובה.