להשיב אבדה

372. המצווה שאח"ז, להשיב אבדה. ואחריה להשיב הגֶזל. אמר רבי שמעון למשה רבינו, הקב"ה עתיד להחזיר לך אבדה, שאיבדת מחמת הערב רב. וזוהי הכּלה שלך, המלכות. כי משה הוא בעלה דמטרוניתא. כי בזמן שהערב רב עשו את העגל, נפלה הכלה שלך. כמ"ש, וישלך מידיו את הלוחות. הרומזים על המלכות.

373. וכתוב בך, לֶך רֵד. רומז על הירידה שלך בגלות הרביעית. לך, פירושו, כמ"ש, לֶך לךָ מארצך, לגלוּת. בשם משה יש ש', שבה ג' קווים. כאן בג' קווים של הש' נרמז לֶך לךָ ג"פ בגלות.

ובגלות הרביעית, רד, בשביל בת יחידה שלך, המלכות, שהיא כלה שלך, שנפלה. כמ"ש בגלות רביעית, נפלָה לא תוסיף קוּם. ומיד כשאתה תרד בשבילה, תקום עימך. כי לא תוסיף קום, מעצמה, אלא ע"י בעלה, משה. וזוהי, השבַת אבדה שלך.

374. שלא לחינם נגלתה לך התורה יותר מכל ישראל, ועלתה אליך כמים של הבאר, שעלו אליך ולא אל האבות, ולא לשום אדם. כי הבאר, המלכות, מכּירה אדוניה. ותורה זו, כתוב עליה, ומשָׁם בְּאֵרה היא הבאר אשר אמר ה' למשה, אסוֹף את העם ואֶתְנה להם מָים.

הבאר היא מלאה, ומֵימֵיה אינם יוצאים החוצה. והיא באר מים של התורה, שהתורה נקראת מים, שהוציאה כל המים, כל התורה. וכל המים שבעולם נכנסים בה, ומימיה אינם יוצאים החוצה, אלא הם מכונסים בתוכה.

375. והיא באר, שאפילו כל בני העולם ישאבו ממנה מים, ואפילו כל ענני העולם, לא יחסירו ממנה אפילו כחוט השערה. משום שהבאר הזו אין לה סוף, והיא יותר עמוקה מהתורה, כמ"ש, ורְחָבה מִנִי ים. ומי ששואב מים בכד של הבאר, בכ"ד (24) ספרי הקודש, הוא בולע כל החכמות שבעולם, כש"כ הבאר עצמה.

376. וכן עתיד הקב"ה להשיב לך הגזלה שלך, שהוא המַטֶה, שכתוב בו, ויגזול את החֲנִית מיד המצרי, שעליך כתוב איש מצרי. ובגלות שלך ובגלגול שלך, שיש בכל דור התפשטות של משה, יפריש לך ערי מקלט להציל אותך מכמה שרודפים אחריך, שאין להם סוף.