ויֵניקֵהו דבש מסלע
14. וישראל יונקים בתחילה ממקום שנקרא סלע, מלכות, בעת שהיא בשמאל, כמ"ש, ויֵניקֵהו דבש מסלע, ושֶׁמן מחַלְמיש צוּר. שהניק אותם הארת החכמה, המכונה דבש, מהמלכות, הנקראת סלע. ונקרא דבש, משום שהמלכות נקראת תמר, כמ"ש, זאת קומתךְ דָמְתה לתמר. ודבש נמשך מתמר.
15. ואח"כ, שמן מחלמיש צור, זהו מקום שלמעלה, שיצחק שורה בו, קו שמאל. ואע"פ ששמן, חסדים, הוא מצד אברהם, חסד, הרי כשישראל מטיבים מעשיהם, הם הופכים הדין לרחמים, ויונקים שמן חסדים מיצחק, שהוא מדה"ד.
וזהו שאמר להם הקב"ה, ויניקהו דבש מסלע, שהתחברו כמו תמר, שהוא זכר ונוקבא. וכיוון שהתחברו זו"ן, זכר ונוקבא, אז, ושמן מחלמיש צור. שכל המדרגות מושכות שמן, ואפילו צור, מדה"ד. כמ"ש, הצור תמים פועלו. אשר חזר צור, דין, לעשות פועלו של תמים, אברהם, שכתוב בו, התהלך לפניי והְיה תמים. צור הוא יצחק.
16. על זה התפלא משה ואמר, המִן הסלע הזה נוציא לכם מים. כיוון שאינכם הולכים בדרך הישר, ואינכם מְבַשׂמים המקום, להפוך הדין לרחמים, איך אפשר להוציא מים, חסדים, מהסלע, שהוא דין? וע"כ עושים ישראל ניסוך המים בחג, שהמזבח, מלכות, יינק מהמים של אברהם, חסדים. ואז מתברך העולם.
17. ואדם, כשהוא מברך על המזון על הכוס, צריך לתת מים בכוס, כשמגיע לברכת הארץ, כדי לברך הארץ הזו, שנקראת מזבח, ונקראת כוס של ברכה, המלכות, שכל הברכות תלויות בו.
18. כשישראל מטיבים מעשיהם, אז המזבח, המלכות, שולט בצד ימין, חסד, והיו רואים כמראה אריה רובץ על הקורבן ואוכל אותו. כי אריה חסד. וע"כ נקרא המזבח אריאל, ארי אל, שמורה על חסד. ונקרא, קריית חנה דוד, כי חלקו של דוד, שכל ימיו השתדל להאיר אל המלכות, המזבח.
19. ע"כ דוד אמר, תודיעני אורַח חיים, שׂוֹבַע שמָחות את פניך. תודיעני, שתיתן לי אורח חיים. שובע שמחות, שכל השׂביעה נכללת ביסוד, ויחזיר פניו כנגד פניך, כנגד הפנים שאני אחוז בהם, המלכות. ואז, נעימוֹת בימינךָ נצח. שהמלכות, שמאל, תיכלל בימין, נצח. וכשהיא נכללת בימין, חוזר צור, דין, לעשות פועלו של תמים, חסד. וע"כ, זה ייתנו, שייתנו לייחד ז"א, ז"ה, עם זא"ת, מלכות.