ויען ה' את איוב מן הסערה

30. כשנגלה הקב"ה אל איוב, כתוב, ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר. השיב לו על מה שאמר, אשר בשׂערה ישׁוּפֵני. שאמר איוב, ריבונו של עולם, שמא רוח סערה עברה לפניו, והתחלף לך שמי איוב, באויב. כמ"ש, ותַחשבני לאויב לָך. לפיכך השיב לו מן הסערה.

31. סערה של שטן, שהסעיר גופו של איוב. כמ"ש, רוח סְערה עושָׂה דברוֹ. שאין לו רשות לעשות שום דבר, אלא במאמרו של הקב"ה.

32. כתוב באות ש', אשר בשׂערה ישופני. וכתוב באות ס', מן הסערה. כתוב כאן, אשר בשׂערה. וכתוב שם, לשעירים אשר הם זונים אחריהם.

33. כתוב, בשׂערה. פעם אחת זכר, ופעם אחת נקבה. פעם אחת זכר, שכתוב, ונשא השָׂעיר עליו. וכתוב, הן עשיו אחי איש שָׂעיר. פעם אחת נקבה, שכתוב, וישָׁב ביום ההוא עשיו לדרכו שֵׂעירה. וכתוב בס', מן הסערה, שמסעיר גופו של אדם.

34. כתוב, ויעַל אליהו בסערה השמיים. כשהעלה הקב"ה אליהו לרקיע, עמד מלאך המוות כנגדו.

35. אמר הקב"ה, כך בראתי שמיים, שיעלה אליהו לשם. אמר מלאך המוות, ריבונו של עולם, עכשיו יהיה פתחון פה לבריות. אמר הקב"ה, אין זה כשאר בריות, ויכול הוא להעביר אותך מהעולם, ואינך יודע כוחו. אמר לו, ריבונו של עולם, תן לי רשות, וארד אליו. אמר, רד. מיד ירד.

כיוון שראה אותו אליהו, הכריח אותו תחת רגליו, וביקש להעביר אותו מהעולם, ולא נתן לו הקב"ה רשות. מיד כפף אותו תחתיו ועלה לשמיים, כמ"ש, ויעל אליהו בסערה השמיים.

36. כיוון שנגלה הקב"ה לאיוב, בסערה ההיא נגלה אליו. כמ"ש, מנהסערה (מן הסערה). הנו"ן כפופה ולא פשוטה. כפף אותו הקב"ה, כנחש הולך על גחון, ודיבר עימו. אמר לאיוב, איפה היית ביוֹסדִי ארץ. מיד שתק, ולא יכול לעמוד בתוכחתו. להורות, שמעשיו של הקב"ה באמת.