אל תִראוני שאני שחרחורת

62. אל תִראוני, שאני שחרחורת, שֶׁשְׁזָפַתני השמש. כשהלבנה, המלכות, מתכסה בגלות, היא אומרת, אל תראוני. ולא שהיא מצווה שלא לראות אותה, אלא משום שרואה תשוקת ישראל לראות אורה. היא אומרת, אל תראוני, שלא תוכלו לראות אותי. אל תראוני, משום שאני שחרחורת, מפני שאני בחשכה.

63. מהו שחרחורת, שחורה היה צריך לכתוב? אלא ששתי חשכות הן:

א. כמ"ש, ששזפתני השמש, שהסתלק ממני השמש, ז"א, להאיר בי, ולהסתכל בי.

ב. כמ"ש, בנֵי אימי ניחֲרו בי, שָׂמוּני נוטֵרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי.

64. ששזפתני, רומז על שֵׁשׁ, כי ששזפתני אותיות, שש זפתני. כי בעת שמאיר השמש, ז"א, בשש אורות מאיר, בו"ס חג"ת נה"י. וכשמסתלק, כל אלו שש אורות מסתלקים.

בני אימי, הם אלו הבאים מצד דין הקשה, להעניש על החטאים. ניחרו בי, כמ"ש, ניחר גרוני. כמ"ש, על צווארנו נרדפנו. כי כשבאו ישראל בגלות, היו ידיהם קשורות לאחור, ורֵחיים על צווארם, ולא יכלו לפתוח פה, וזהו שכתוב, ניחרו בי.

65. שמוני נוטרה את הכרמים. ללכת בגלות ולשמור שאר העמים בשביל ישראל, שהם בתוכם בגלות. כרמי שלי לא נטרתי. כי איני יכול לשמור אותם כמו בתחילה. בתחילה נטרתי כרמי שלי, ישראל, וממנו נשמרו שאר הכרמים, האומות. עתה, אני נוטר שאר הכרמים, בשביל כרמי שלי, שיהיה שמור ביניהם.