23. וייקח ה' אלקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעוֹבְדה ולשומרה. וייקח, לקח אותו בדברים, כמ"ש, קח את אהרון. לקח אותו ברוח, כמ"ש, היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך.
24. ויניחהו בגן עדן. כדי שתהיה לו מנוחה לדעת ולהכיר החכמה והתורה. הקב"ה לימד את התורה לאדם. כמ"ש, אז רָאהּ ויְסַפְּרהּ, הכינהּ וגם חקָרהּ, ויאמר לאדם. והיו מלאכי השרת מהללים לפניו.
25. עד שראה ס"מ בשמיים, והתקנא בו, וירד מהשמיים כדמות צל על הנחש, זכר ונקבה דקליפה, הזכר ס"מ והנקבה נחש. הנחש נראה, והצל עליו, שהוא העוז והכוח של הנחש.
26. התקרב הנחש אל האישה. משום שדעתה קלה מִשל האיש ונוחה להתפתות.
מכאן, שאין האישה מתפתה אלא ע"י אישה אחרת. כי הנחש הוא הנקבה של ס"מ. וכתוב, ויאמר אל האישה, אף כי אמר אלקים. מיד פתח במילה אף. מכאן נשמע, שבתחילת דבריו של אדם, ניכר מיהו. כך פתח הנחש באף, להודיע מיהו. כי אף, פירושו רוגז וכעס, שהוא מס"א. כי הקדוּשה היא המנוחה והנחת.
27. לקח לו הנחש הסימן, שהוא האות מ', לדעת אם תקבל דבריו או לא תקבל. והמשיך אותה בדברים עד שפתחה באות מ', ואמרה, מפרי עץ הגן נאכל. מיד לקח הנחש את האות ושם אותו על זרועו השמאלית, והיה מחכה על ו' ת' לשמוע מפיה, כדי שיהיה הצירוף מָוֶת נכון לפניהם.