140. בפסח שבעה ימים, ובסוכות שבעה ימים. שלמות השמחה של סוכות ביום אחר, בשמיני עצֶרֶת. ובשבועות, למה לא נמצאים בו שבעה ימים, הרי שבועות הוא זמן מתן תורה, החשוב מכל? פסח קו ימין, סוכות קו שמאל, שבועות קו האמצעי, הכולל בתוכו ב' הקווים. א"כ, יותר מאשר בהם, היה צריך להיות בו שבעה ימים?
141. כתוב, ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. מהו השינוי, שכאן נקראים ישראל אחד, יותר מבמקום אחר? כיוון שבא כאן לפרש שבחם של ישראל, קרא להם אחד. כי בכל מקום השבח של ישראל הוא, אחד, משום שכל הקשר של העליונים והתחתונים נמצא במקום שנקרא ישראל, ז"א. כי הוא נקשר במה שלמעלה, מחזה ולמעלה שלו, חסדים, ונקשר במה שלמטה, בנה"י, מחזה ולמטה שלו, שמשם השפעת החכמה, ונקשר בכנ"י, המלכות, שבה גילוי החכמה. וע"כ, כיוון שמקשר אלו ג' המקומות, נקרא הכול אחד. ובמקום הזה נודעים האמונה, המלכות, והקשר השלם, נה"י, והייחוד העליון הקדוש, בג"ר.
142. וע"כ היום של שבועות, קו האמצעי, שכנגד ז"א, שנקרא ישראל, הוא קשר של האמונה וקשר הכול. וכתוב, עץ חיים היא למחזיקים בה. עץ חיים, ז"א, אילן, נקרא אחד. משום שישראל שלמטה מתקשרים ומחזיקים בעה"ח, בז"א, ע"כ נקראים אחד. כי עץ חיים נקרא אחד, משום שהכול נקשר בו, והיום שלו, שבועות, אחד הוא ודאי, שהוא קשר הכול ואמצע הכול, כי הוא קו האמצעי.
143. כתוב, ועץ החיים בתוך הגן. כי ז"א, עה"ח, הוא בתוך, באמצע, כולל כל הצדדים, קו ימין וקו שמאל, ונקשר בהם. וע"כ, פסח וסוכות, שבועות באמצעם. כי פסח קו ימין וסוכות קו שמאל, ושבועות קו אמצעי. כי הוא אמצע הכול. וביום הזה שבח של התורה, זמן מתן תורתנו, ולא יותר. כי תורה היא ז"א, קו האמצעי, ושבח של האמונה, מלכות. וקֶשר הכול, כלומר של הג"ר, כי כל אלו נקשרים בקו האמצעי.
144. שמחה ושירה עתידים ישראל לשבח להקב"ה, כאותו השבח שמשבחים ישראל בליל פסח, שכנ"י, לילה, מתקדשת בקדושת המלך, בזיווג הגדול, במקום או"א. כמ"ש, השיר יהיה לכם כלֵיל התקדש חג, כאותו הזיווג שבליל פסח.