ויעש בצלאל את הארון
375. ויעש בצלאל את הארון עצי שיטים. ארון זה הוא עניין להכניס בו תושב"כ. כי ארון הוא מלכות, תושב"כ היא ז"א. והתורה נגנזה בו בשישה לוחות סובבים, כי הארון נעשה משישה לוחות, ארבעה לוחות סובבים מד' צדדיו, ולוח אחד למעלה ולוח אחד למטה, הרי שישה. וזה נקרא ארון. כשסובבים אלו שישה לוחות, חג"ת נה"י דמלכות, להיות אחד. אז הוא גוף אחד, להכניס בו התורה, שהיא בו"ק, חג"ת נה"י, ז"א.
376. ואלו הלוחות של הארון, הם חמישה. ארבעה לוחות שבצדדים ואחד למטה, חג"ת נ"ה. כי הלוח שלמעלה הוא הכַפורת שעליו ואינו מהארון. ונכנסים בו חמישה ספרים, חמישה חומשי תורה, חג"ת נ"ה דז"א. ואלו חמישה לוחות הם שישה, עם מדרגה אחת, הנכנסת בהם בסתר, הנקראת כל, ברית, יסוד. ולהיותו בסתר, אין כנגדו לוח בארון.
כשזה נכנס לתוך חמישה לוחות, אז עומדים הארון והתורה בט' מדרגות, ב' שמות הוי"ה אלקים, שיש בהם ט' אותיות. ואח"כ עומד לוח אחד, עליון, הכפורת, שהוא הרקיע, הסובב ומכסה על הכול, הרקיע השמיני, בינה. ומשום זה, כשהכפורת מכסה עליהם, עומדים הכול בגניזה, כלומר שאינם נראים.
377. כאן יש להסתכל ולדעת עניין הארון. כי יש ארון, ויש ארון, מלכות דקדושה ומלכות דס"א, זה לעומת זה. כמ"ש, הכול נתן אֲרַוְונָה המלך למלך. האם ארוונה היה מלך? דוד שכבש את ירושלים, ומקום המקדש שלו היה, למה קנה אותו בכסף מארוונה? האם אע"פ שירושלים הייתה של דוד, עכ"ז מקום ההוא היה נחלת ארוונה, והיה צריך לקנות אותו?
378. אלא ודאי ארוונה היה מלך, והמקום ההוא היה ברשותו, והיה שולט עליו. וכשהגיע הזמן לצאת מתחת ידיו, לא יצא אלא בהרבה דם והריגה בישראל, ע"י מלחמה. ואח"כ עמד מלאך המחבל על המקום, ושם, כשהיה הורג ועומד במקום ההוא, לא היה יכול להרוג ותש כוחו.
379. והמקום ההוא היה המקום שנעקד בו יצחק, ששם בנה אברהם את המזבח, ועקד את יצחק בנו. כיוון שראה הקב"ה את המקום ההוא, התמלא רחמים, כמ"ש, ראה ה' ויינחם. ראה ה' עקידת יצחק במקום ההוא, ושב וריחם עליהם מיד.
380. ויאמר למלאך המשחית בעם, רב עתה הֶרֶף ידךָ. רב פירושו כאן, די. די לך שיהיה מקום הזה תחת ידך. מכאן והלאה החזיר המקום לבעליו. ועכ"ז, במוות ובכסף יצא מתחת ידו.
381. למה נקרא ארוונה? בעוד שהמקום ההוא היה תחת ידו, נקרא ארוְנה, שרומז על ארון דס"א, המלכות שלהם. והתווספו בו אותיות על המילה ארון, שנקרא ארוְנה, כי כך צריך להתווסף לרע עין, ס"א, כי תוספת היא אצלו לגירעון.
382. בצד הקדושה גורעים לו אותיות ומתווסף קדושתו, כמ"ש, על שני עשר בָּקָר, גרע האות ם'. שלא כתוב, שנים, אלא שני, חסר ם'.
ולס"א נותנים תוספת אותיות, כמ"ש, ויעש יריעות עיזים לאוהל על המשכן עַשׁתֵי עשרה יריעות, שזו תוספת אותיות, שהתווספה ע' על שתי עשרה. והיא גירעון, כי עשתי עשרה (11) הוא פחות אחד משתי עשרה.
ובצד הקדושה כתוב, שני עשר, חסר ם'. וכאן כתוב, עשתי עשרה, שהתווספה ע'. והכול הוא חיסרון אצלו. וכך צריך להיות לרע עין, שהוא רוצה למלא עינו, ע' שלו, והוא נגרע, כמו שלומדים, כל המוסיף גורע.
383. צד הקדושה נקרא ארון הברית, הרומז על מלכות דקדושה. וארון הברית, מלכות, המחוברת בברית, יסוד, ראוי אל הגוף, ז"א, להכניס בו צורת אדם, הוי"ה במילוי אותיות א', בגי' אדם (45). ועל העניין הזה חסידים הקדושים, כשנפטרו מעוה"ז, היו מכניסים אותם בארון, לרמוז הייחוד של ז"א בארון הברית. כי הס"א אינו מיתקן בגוף, והוא אינו בכלל גוף האדם, הרומז על ז"א. ומשום זה לא נבראו גופים לס"א, משום שאינם בכלל גוף אדם.
384. כתוב ביוסף, ויִישֶׂם בארון. ויישם, עם שתי אותיות י', שמתחבר ברית בברית, כי י' רומזת על ברית, יסוד. וכתוב שתי אותיות י', כנגד שתי בריתות, ברית שלמטה, יוסף, וברית שלמעלה, ארון הברית. ונכנס בארון, משום ששמר ברית קודש, והוא התקיים בו. ע"כ היה ראוי להיכנס בארון.