[עיינין סומקין]
57. עיניים אדומות של הקליפה, כנגד העיניים האדומות של הקדושה, לוקחות האודם מהשָׂרף, ששורף אותן בשלהבת של החמה הרעה. והן מתאדמות ע"י מאדים של צד הרע. כי שתי מדרגות חמה רעה וכוכב מאדים דס"א, הן מהאומה של עשיו, שהוא אדום מצד מדרגת הכוכב מאדים.
ונאמר על בניו, שהם מונים הימים והחודשים והשנים לפי החמה. שמשום זה, כשלוקה החמה, כשמתכהה אורה, סימן רע לאוה"ע. כי ליקוי החמה הוא לאוה"ע.
58. התורה היא שחורה, כמ"ש בה, שחורה אני ונאווה. והשחרוּת הזאת היא ליקוי השמש שמצד הקדושה. כי התורה נקראת שמש, והשחרות נגרמת ע"י כוכב שבתאי שמצד הרע, שהוא לילית, כלי שחור, ובניה, שהם הליקוי של ישראל.
59. מאדים, שמצד הרע גורם ליקוי ללבנה הטובה של יעקב. ומאדים זה הוא מצד עשיו. ומאדים שמצד הטוב, גורם ליקוי ללבנה הרעה, אשר מונים על פיה, האומה ישמעאל.
60. הליקוי שבעיניים, באדום שבהן, ובאדום שבבשר הגבות שלהן, בבשר העפעפיים שמסביב לעיניים, זהו מחמת החמה השורפת בהן, ששורפת אותן והן שופכות דמעות ומתאדמות. כולם הם ליקוי מחמת המאדים. אלו הן העיניים הנקמטות ביבֵשוּת, מחמת שהשרף שרף אותן והתקמטו. והעיניים אדומות של צד האחר.
61. בעל עיניים אדומות, הישמר מפניו, הוא שופך דם. ואם חזר בתשובה, תהיה שפיכת הדמים שלו במצוות התורה, שיהיה שוחט או מוהל.
62. האדם ההוא קצר, בפניו בחוטמו בעורפו בגופו בזרועותיו וברגליו. בהיפוך מבעל עיניים לבנות, שארוך בפניו בחוטמו בעורפו בגופו בזרועותיו וברגליו. זהו רחמים, ובעל עיניים אדומות הוא דין.
63. עיניים אדומות של הצד הטהור, אלו הן עיניו של דוד. שכתוב בו, והוא אדמוני עִם יפה עיניים וטוב רואי. שערותיו ירוקות, כצבע החמה שמצד הטוב. פניו אדומות, מצד כוכב מאדים שמצד הטוב.
64. בשערותיו של דוד היו שבעה מיני צבעי הזהב: זהב סגור, זהב אופיר, זהב פַּרְוָויִים, זהב שחוט, זהב טהור, זהב מופז, זהב תרשיש. שבעה מיני זהב הם, ששבע ספירות נכללות בהם. ושערותיו היו קצרות וכל איבריו קצרים, מצד הדינים שבתקיעת שברים. ומשום זה דוד הוא הקטן. ומדרגתו הוד, הנוסע מספירת הגבורה, כלומר בקו שמאל.
65. אבל עיניים לבנות, נוסעות בנצח ובחסד, בקו ימין, והן ארוכות. וכן קווי המצח כולם ארוכים, מצד התקיעה. אבל קווי המצח מצד בן אדם קצר, הם קצרים בעניין שברים. ויש לו רושם אדום תחת הזרוע השמאלית, או בזרוע השמאלית, או בשוק השמאלית.
66. ומי שנולד בשעה הראשונה של יום השני, שהוא מדרגת הגבורה, יהיה גיבור ביצרו, אם יעסוק בתשבע"פ. ומלכות, היא חמה שמצד הטוב, והיא תשבע"פ, מצד הגבורה. והמלכות, היא הלבנה הקדושה, ונקראת תושב"כ מצד החסד.
67. החמה, שמצד הרע, היא גיהינום שנברא ביום השני. ובצד מדרגת עשיו יוצא האדום. ואע"פ שלוקחת אח"כ מכל הצבעים, לבן ירוק שחור. מי שהוא יותר חזק, הוא המתגבר ושולט, ונקרא על שמו.
כלומר, שבכל צד יש כל ד' הצבעים, אלא בצד ימין שולט החסד, לבן, וכולם נקראים לבן. ובצד שמאל שולטת הגבורה, אדומה, וכולם נקראים אדום.
68. והסדר הזה הוא ע"פ התיקון של חכמה העליונה. אבל חכמי התכונה [אסטרונומים], אינם לוקחים הכוכבים בסדר הזה, אלא כפי ממשלתם, שבדרך החשבון.
69. עיניים אדומות, הן מרכבה אל החיה הקדושה הנקראת שור. שכתוב בה, ופני שור מהשמאל לארבעתן, שהם ארבעת צבעי העיניים. והשליטה שעל ארבעה צבעים אלו היא אדום, צבע השמאל, שור. לפיכך נקראים כולם עיניים אדומות.
אבל עיניים לבנות, שהמרכבה שלהם היא אריה, שליטת החסד, לבן, אע"פ שיש בו ארבעה צבעים, נקראים כולם לבנות.
70. אריה מיכאל, חסד. שור גבריאל, גבורה. ומי שנולד בתחילת השעה של שליטת השור, בתחילת השעה הראשונה, ביום השני, יהיה עשיר בזהב, ובכל מיני אָדום.
בעיניים לבנות מאיר השם הוי"ה, רחמים. ולומדים בו, הרוצה להחכים ידרים, שיכוון בתפילתו לקו ימין, דרום, חסד. בעיניים אדומות מאיר השם אדנ"י, ולומדים בו, הרוצה להעשיר יצפין, שיכוון בתפילתו לקו שמאל, צפון, גבורה.
71. מי שנולד בחצות השעה הראשונה של היום השני, גבורה, יהיה בינוני בעושר. מי שנולד בסוף השעה הראשונה של יום ב', זהו מזנב השור, ויהיה עני.
72. והימים של כל אחד, מתחלקים לג' צדדים, נר"ן. הנשמה מכיסא הכבוד, מעולם הבריאה, היא מרכבה בראש כל כוכב ומזל. הרוח מהמלאכים, מעולם היצירה, ששם המלאכים, הוא מרכבה באמצע כל כוכב ומזל. הנפש שותפה של הבהמה והעופות בעולם העשיה, ושל כל התאוות של העולם השפל, היא מרכבה בסוף כל שעה ובסוף כל כוכב ומזל.
73. מצד הנפש הבהמית ימיו של אדם קצרים, מעטים ורעים. כי כל ימיו של אדם, שהם בעניות ובצער ובדוחק, אין הם חיים. וכש"כ אם הימים הם בלי תורה ומצוות, שאין הם חיים.
74/1. אם חזר בתשובה, אע"פ שהוא בזנב טלה או שור, שבכל מזל מבחינת הנפש הבהמית, מוסיף בו הקב"ה רוח יתרה מהמלאכים, ועולה מזנב המזלות, להיות בינוני, באמצע כל כוכב ומזל, כבחינת הרוח. זכה יותר לחזור בתשובה במחשבתו, הקב"ה נותן לו נשמה מכיסא הכבוד, ועולה להיות ראש בתחילת כל כוכב ומזל, כבחינת הנשמה.
74/2. ומשום זה אין מזל לישראל, ואע"פ שנולד בראש השעה, והוא בראש כל כוכב ומזל, וקלקל מעשיו, הקב"ה מוריד אותו מראש לגוף שיהיה בינוני, באמצע כל כוכב ומזל. ואם מקלקל מעשיו יותר, מוריד אותו לסוף של כל מזל ומזל. וזה שהוא בסוף כל מזל, הוא תלוי במזל, והמזל רוכב עליו ושולט עליו. אבל בזמן שנשמתו שולטת ורוכבת על המזל, המזל הוא טפל אל הרוכבת עליו.
74/3. ואם המזל, שהוא טפל לרוכב, שולט עליו, כתוב בו, הגֵר אשר בקִרבךָ יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה, הוא יַלְוְוך ואתה לא תַלְוֶונו, הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב. ועל נשמתו ורוחו כתוב, והיו חייךָ תלואִים לך מנגד.
75. ואם חזר בתשובה, יחזרו אליו רוחו ונשמתו, והתקיים בו הפסוק, ונתנךָ ה' אלקך לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, כי תשמע אל מצווֹת ה' אלקיך. במצוות הוא זוכה לרוח, בתורה הוא זוכה לנשמה.