סדר תפילת שחרית
1. בשעה שהאדם משכים בבוקר, ומניח תפילין בראשו, ותפילין ברושם קדוש בזרוע, ומתעטף בעיטוף של מצווה, ובא לצאת משער ביתו, ארבעה מלאכים קדושים מתחברים עימו, ויוצאים עימו משער ביתו, ומלווים אותו לבית הכנסת. ומכריזים לפניו, תנו כבוד לצורת המלך הקדוש, תנו כבוד לבן המלך, לפנים המכובדות של המלך. הרוח הקדוש שורה עליו, מכריז ואומר, ישראל אשר בךָ אתפאָר.
2. אח"כ יש לו לקרוא פרשת בראשית עד יום אחד, שהוא חשוב ושבח הכול. אח"כ יעסוק בפרשת קורבנות לכפר עליו. ויאמר כל הקורבנות האלה.
ויאמר הכתוב, צו את אהרון ואת בניו לאמור, זאת תורת העולָה, כדי לכפר על כל ההרהורים והמחשבות שבלילה.
ואח"כ ישבח בתשבחות של דוד המלך. ובזכות זה נכנס האדם בשערי בית הכלה, המלכות, והיא מיתקנת, והמדרגות מיתקנות עימה.
3. כיוון שהגיע למילים, יוצר אור, תחילת התפילה בישיבה, אז כל המדרגות פותחות שערים. ואז כתוב, כתימרות עשן. כמו שתימרות עשן של הקטורת עולה, והמדרגות מתחברות אלו באלו, אף כאן, התפילה היא כתימרות עשן הקטורת, שעולה, והמדרגות מתחברות ומתקשרות אלו באלו. כי הוא מקשר אותן ע"י תפילתו.
4. ואומר, כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים. ואח"כ אומר, אהבה רבה, לעלות ולהתקשר בימין, שהוא אהבה. ואומר ייחוד שמע והפרשיות של ק"ש. ואז נקראת מקוּטרת מוֹר.
התפילה בישיבה נקראת תימרות עשן בדרך כלל. ובפרטות נקראת ק"ש ופרשיותיה, מקוטרת מור. ואמת ויציב נקרא, ולְבוֹנָה.
5. כיוון שאמר, אמת, למה אומר, ויציב? אמת, זהו יעקב, ת"ת. ויציב, זהו יוסף, יסוד. וצריך להתדבק בשניהם, בת"ת וביסוד. ומשום שפרשת ציצית היא הכּלה, מלכות, והיא צריכה לת"ת וליסוד שיתחברו עימה. מיד אנו אומרים את שניהם, אמת ויציב. וע"כ, אמת, זהו יעקב, ויציב, זהו יוסף, שהם ת"ת ויסוד.
6. מכל אבקת רוכל, זו תפילה בעמידה. שלוש ברכות ראשונות, מגן אברהם, מחיה מתים, ואתה קדוש. בברכת מגן אברהם יש מ"ב (42) מילים, השם הקדוש של מ"ב אותיות. ויש לכלול את השם מ"ב בלב ולהתקשר בו, כמו השלהבת הקשורה בגחלת, באהבת אדונו. וזוהי ברכה של ימין, חסד, קו ימין.
7. בברכת מחיה מתים יש מ"ט (49) מילים, שהן חמישים שערי בינה חסר אחד. ויש בו שם שהוא גבורות ה', ראשי תיבות של אתה גיבור לעולם ה', השם אגל"א. והכול לשון גילוי, הרומז על הגבורות של גילוי חכמה שבשמאל, היוצא מהגבורות שבברכות, מראשי התיבות של הפסוקים: י'הודה אתה יוּדוֹך. ג'ור אריה יהודה. ל'א יסור שבט מיהודה. א'וֹסְרִי לגפן עירׂה. ראשי תיבות יגל"א.
בשם הזה התעורר יהודה בגבורה הקדושה. כי יהודה, היא מלכות, הנמשכת משמאל. וזוהי ברכה של שמאל, גבורה, קו שמאל.
8. קדושה, בברכת, אתה קדוש, יש בה י"ד (14) מילים, כנגד עשרה מאמרות וארבע אותיות הוי"ה. וזהו ת"ת, הקו האמצעי, הכולל ומייחד ימין ושמאל. ואחוז מסוף העולם העליון, בינה, עד סוף העולם, מלכות.
9. שלוש ברכות אחרונות אינן בחשבון של מילים. שתי הברכות, רְצֵה ומודים, הם תומכי התורה. שני עמודים, נו"ה, שעליהם נסמך ת"ת, שנקרא תורה. הברכה שים שלום, היא עה"ח, יסוד, שלום בית, שלום הכול, כי היסוד נקרא שלום.
בין שלוש ברכות ראשונות לבין שלוש ברכות אחרונות, באמצע, הם י"ב (12) ברכות שהתקינו הקדמונים. אחר שהשלים התפילה והתוודה על עוונותיו, יאמר נפילת אפיים.