ולא מצאו מים

345. וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים. אין מים אלא תורה. ומי נתן להם התורה כאן? והרי עד עתה לא ניתנה להם התורה.

346. הם יצאו למדבר להסתכל, והקב"ה לקח זיו הכבוד משם. והם הלכו להסתכל בו, ולא מצאו אותו. הקב"ה נקרא תורה, וע"כ אין מים אלא תורה, ואין תורה אלא הקב"ה.

347. בעוד שהיו הולכים במדבר, נגלתה עליהם רשות אחרת של שאר העמים. אותו שהוא שולט במדבר ופגע בהם שם. ראו ישראל, שלא היה ההוא זיו כבוד מַלְכּם. כמ"ש, ויבואו מָרָתָה, ולא יכלו לשתות מים מִמָרָה, כי מָרים הם, לא התבשם נפשם כבתחילה. ולא עוד, אלא שבא לקטרג עליהם.

348. כתוב, ויצעק אל ה', ויורֵהו ה' עץ. ואין עץ אלא תורה, כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ואין תורה אלא הקב"ה. אין עץ אלא הקב"ה, כמ"ש, כי האדם עץ השדה.

עץ השדה ודאי, זהו עץ שדה תפוחים קדושים. שדה זו מלכות. עץ השדה זה ז"א בעלה. וכשנגלה זיו כבוד המלך עליהם, אז כתוב, ויַשְׁלֵך אל המים, ויִמְתְקו המים. וימתקו המים, כלומר שהקטגור נעשה סנגור.

כיוון שכתוב, ויורהו ה' עץ, כלומר הקב"ה, וחזר עליהם זיו כבודו, א"כ למה לו עוד להשליך אותו אל המים? הרי מים ג"כ הקב"ה. וזה שנאמר, שקטגור נעשה סנגור. כיוון שהס"א, שהייתה במים, קטרגה עליהם. ועתה נעשתה סנגור.

349. בתחילה, כשנכנסו ישראל בברית הקב"ה, לא נכנסו כראוי. משום שמָלו ולא פרעו. ולא נגלה הרושם הקדוש. כיוון שהגיעו כאן למרה, כתוב, שָׁם שָׂם לו חוק ומשפט ושָׁם ניסָהוּ. שפירושו, שם נכנסו ישראל בשני החלקים הקדושים, מלכות ויסוד, שזכו בהם ע"י מילה ופריעה. בגילוי, שנגלה הרושם שלהם, ונקראו חוק ומשפט.

חוק זה מלכות, ורומז על מילה. משפט זה יסוד, ורומז למוחין המתגלים ע"י הפריעה, הנקרא משפט. שמפני היותו חוק שייך ניסיון. כמ"ש, כי חוק לישראל הוא.