שלושה הם הגורמים רעה לעצמם

[ג' אינון דגרמין ביש לגרמייהו]

642. שלושה הם הגורמים רעה לעצמם. שניים הם בעוה"ז, ואחד בעולם האחר. ואלו הם:

א. עושה רעה לעצמו, מי שמקלל את עצמו. ממונה אחד התמנה לפני האדם, ובשעה שהאדם מקלל את עצמו, הממונה הזה ושבעים אחרים הממונים תחתיו, לוקחים המילה ההיא ואומרים אמן, ומעלים אותה למעלה ודנים אותו. והממונה ההוא רודף אחריו, עד שעושה ומשלים לו הקללה של המילה ההיא שאמר.

643. מי גדול לנו ממשה, שאמר, ואם אַין, מְחֵנִי נא מסִפרך אשר כתבת. שאמר זה לצורך ישראל. ואע"פ שהקב"ה עשה רצונו ומחל לישראל, עכ"ז, לא ניצל מעונש. והרי לא נזכר שמו בפרשת ואתה תצווה, ונמחה משָם.

ומי לנו גדול מדוד המלך, שאמר, אמרתי אֶשְמְרה דרכיי מחֲטוֹא בלשוני, אֶשְמרה לפי מחסום בעוד רָשע לנגדי. מהו בעוד רשע לנגדי? הוא אותו ממונה, שהתמנה על זה שמקלל עצמו, ולוקח המילה ההיא להזיק לאדם.

644. ב. עושה רעה לעצמו, מי שזורק לחם או פירורי לחם, בארץ, ועושה בו ביזיון. אלו השניים מקבלים עונשם בעוה"ז.

ג. עושה רעה לעצמו בעולם האחר, מי שמדליק נר במוצאי שבת בטרם שמגיעים ישראל לקידוש שאומרים במוצאי שבת. והוא שנחשב למחלל שבת, כי גורם שאש של גיהינום יהיו נדלק קודם זמנו.

645. מקום אחד יש בגיהינום לאלו שמחללים שבת. כיוון שהדליק נר קודם זמנו, ממונה אחד יש בגיהינום, במוצאי שבת. ומדליק תחילה אותו מקום, ואומר, מקום זה הוא של פלוני. וכל הרשעים שבגיהינום עוזרים לו להדליק אותו מקום. אותו הממונה קורא ואומר, הנה ה' מְטַלְטֶלך טלטלה גבר, ועוֹטְךָ עָטׂה. הרשעים שבגיהינום אומרים, כַּדוּר אל ארץ רחבת ידיים, שָׁמה תמות. משום שהוא גרם להם להידלק לפני זמנו. הרי לך שלושה, שגורמים רעה לעצמם.