אמצעית העולם
[אמצעיתא דעלמא]
561. ואכלת ושבעת ובירכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לָך. אם בארץ ישראל מברכים, בחוץ לארץ מאין לנו שצריכים לברך? האם משמע שבחוץ לארץ לא צריכים לברך? אלא הקב"ה, כשברא העולם חילק העולם, מקום היישוב לצד אחד, ומקום החָרב לצד האחר. וחילק את מקום היישוב, וסיבב העולם מסביב לנקודה אחת, שהיא ארץ הקדושה.
כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם, ובאמצעה של ארץ הקדושה הוא ירושלים. ואמצעה של ירושלים היא בית קודשי הקודשים. וכל הטוב וכל המזון של היישוב כולו, יורד לשם מלמעלה, ואין מקום בכל היישוב שאינו ניזון משם.
562. חילק את מקום החרב, ולא נמצא חורבן חזק בכל העולם, זולת המִדבר ההוא, שישראל שברו כוחו וגבורתו ארבעים שנה. כמ"ש, המוליכךָ במדבר הגדול והנורא. במדבר שולט הס"א, ובעל כורחו כנגד רצונו הלכו ישראל עליו ושברו כוחו ארבעים שנה. ואם ישראל היו נמצאים צדיקים בארבעים שנה האלו, היו מעבירים את הס"א מהעולם. ומשום שהכעיסו את הקב"ה בכל פעם, התחזק הס"א, ונפלו כולם שם תחת רשותו.
563. הרי משה, שעלתה מעלתו על כל בני העולם, איך מת שם? כי משה לא היה ברשותו של הס"א, אלא בהר הָעֲבָרִים. העברים, היא מחלוקת, מלשון עֶבְרָה וזעם, שנחלקו עליה השליטים העליונים שלמעלה, שרצו לשלוט על ההר, ולא נמסר ביד ממונה ושליט אחר, ונשאר כך, עד שבא משה, עבד הנאמן, ושלט עליו. ונקבר שם, ולא עסק בקבורתו, אלא הקב"ה לבדו, כמ"ש, ויקבור אותו בגיא.
564. ויקבור אותו בגיא. מי הוא שקבר אותו? לא כתוב מי הוא, אלא רק מקום, שהוא השכינה, הנקראת מקום. וע"כ בהר הזה לא שלט עליו אלא משה לבדו, והוא נקבר שם. ומשום שידעו כל דורות העולם האחרים, שמֵתי המדבר האלו יקומו לתחיית המתים, השרה הקב"ה בתוכם את הרועה שלהם, משה, שיהיו כולם בהתעוררות הקיום לעוה"ב.
565. א"כ שמִדבר הוא כוחו של הס"א, איך ציווה הקב"ה על השעיר הזה, לשלוח אותו להר אחר, שנקרא עזאזל? הלוא היה להם לשלוח אותו להר ההוא, שהלכו בו ישראל במדבר, ששם הוא מקום כוחו של הס"א? אלא כיוון שכבר הלכו בו ישראל ארבעים שנה, נשבר כוחו, והתגבר במקום שלא עבר שם אדם מעולם. אבל בהר שבמדבר שהלכו בו ישראל, היה מושבם של ישראל שם ארבעים שנה.
566. אבל המקום הזה, שאליו שולחים אותו השעיר, הוא סלע חזק עליון, ותחת עומקו של סלע, שאדם אינו יכול להיכנס לשם, הס"א שולט יותר לאכול טרפו. ואז יעבור מישראל, ולא יימצא עליהם מקטרג במקום היישוב.
567. ממשלתה של אמונה היא בתוך הנקודה האמצעית של כל ארץ הקדושה, בבית קודש הקודשים. ואע"פ שעתה אינו מתקיים, עכ"ז בזכותו ניזון כל העולם. ומזון וכלכלה יוצאים משם לכל, בכל מקום של צד היישוב. ומשום זה, אע"פ שישראל מחוץ לארץ הקדושה, עכ"ז, מכוח ומזכות של הארץ נמצא מזון וכלכלה בעולם. וע"כ כתוב, ובירכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לָך. על הארץ הטובה ודאי, כי בשבילה נמצא מזון וכלכלה בעולם.
568. מי שמתעדן על שולחנו ומתענג במאכלים, יש לו לזכור ולדאוג על הקדושה של ארץ הקדושה, ועל היכל המלך שנחרב. ובזכות העצב ההוא שנעצב על שולחנו שם, בתוך השמחה והמשתה שלו, חושב עליו הקב"ה, כאילו בנה ביתו ובנה כל אלו חורבות של ביהמ"ק. אשרי חלקו.