וייקח קורח
1. הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. כמה עליונים הם דברי תורה, כמה מכובדים הם, נחמדים הם למעלה, נחמדים הם לכל. משום שהם השם הקדוש. וכל מי שמשתדל בתורה, משתדל בשם הקדוש. וניצל מכל רע, ניצל בעוה"ז וניצל בעוה"ב.
כל מי שעוסק בתורה, אחוז בעה"ח. וכיוון שאחוז בעה"ח, אחוז בכל. כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאוּשר.
2. כל מי שעוסק בתורה, יש לו חירות מכל, חירות ממוות, משום שחירות, בינה, שורה עליו ואחוז בו. אילו היו ישראל מתעטרים בתורה, היו ניצלים מכל, ולא היו נמצאים בגלות. וכמ"ש, חרות על הלוחות, אל תקרא חָרות עם ח' קמוצה, אלא חֵירות עם ח' צרויה. כי חירות זו נמצאת בתורה.
התורה היא כוח הימין. כמ"ש, מימינו אש דת לָמוֹ. והשמאל נכלל בימין. מי שעושה הימין שמאל והשמאל ימין, הוא כאילו מחריב העולם.
3. אהרון הוא ימין, חסד. הלוויים הם שמאל, גבורה. קורח רצה לעשות חילוף הימין לשמאל. רצה הכהונה, ימין, בשביל הלוויים, השמאל. משום זה נענש. ולא עוד, אלא שנמצא בו לשון הרע, שדיבר על משה, ונענש בכל.
השמאל נכלל תמיד בימין, שזהו תיקונו של השמאל. קורח רצה להחליף התיקון שלמעלה ולמטה, שהיה רוצה בשליטת הלוויים, השמאל, שלא יהיו נכללים בכוהנים, הימין. משום זה נאבד מלמעלה ומלמטה.
4. קורח לקח עצה רעה לעצמו. כל הרודף אחַר שאינו שלו, הוא בורח מפניו, ולא עוד, אלא מה שיש לו אובד ממנו. קורח רדף אחַר שאינו שלו, שלו איבד, והאחֵר לא הרוויח.
5. קורח הלך במחלוקת, שהיא הרחקה ודיחוי למעלה ולמטה. ומי שרוצה לדחות תיקון העולם, אובד מכל העולמות. מחלוקת היא הרחקה ודיחוי של השלום. ומי שחולק על השלום, חולק על שמו הקדוש, משום ששמו הקדוש נקרא שלום.
6. אין העולם עומד אלא על שלום. כשברא הקב"ה את העולם, לא היה יכול להתקיים, עד שבא והשרה עליהם שלום, שבת, שהוא שלום של העליונים והתחתונים. ואז התקיים העולם. וע"כ מי שחולק על השלום, יאבד מהעולם.
7. צְלוֹפְחָד חלק על השבת, שהיה מקושש עצים. העצים הם אילנות אחרים של שבעים שרים. ואלו הם דברי חול, וחול אינו שורה בקודש. ונמצא שחלק על שלום העולם, השבת, שעירב חול בשבת.
8. כתוב, שלום רב לאוהבי תורתך. התורה היא שלום, כמ"ש, וכל נתיבותיה שלום. וקורח בא לפגום השלום של מעלה, התורה, קו האמצעי, העושה שלום בין ימין לשמאל. ושל מטה, של משה. ומשום זה הוא נענש מעליונים ומתחתונים. מאש ומפי הארץ.