האידרא זוטא קדישא
ירושה וב' עטרות שבחב"ד דז"א
[אחסנתא וב' עטרין שבחב"ד דז"א]
89. מהי הירושה שז"א יורש את או"א? היא ירושת אביו ואימו, חו"ב שלהם. וב' עטרות שהיו גנוזות בתוכם, והורישו לבן הזה, ב' חלקים של הדעת, המייחד את או"א. כי ז"א יורש כל ג' חלקים חב"ד מאו"א. כי מצד אביו הייתה גנוזה בדעת עטרה אחת שנקראת חסד, ומצד אמא עטרה אחת שנקראת גבורה. וכולם מתעטרים בראש ז"א, ואוחז אותם, כי נעשו לחב"ד שלו.
וכשמאירים אלו או"א עליו בירושתם חו"ב ובב' עטרות דדעת, נקראים כולם תפילין של ראש, שהוא ד' פרשיות. כי הירושה, חו"ב, הן פרשיות קדֶש, והיה כי יביאךָ. וב' עטרות דדעת הן שְׁמע, והיה אם שָׁמוע. והכול לוקח בן ויורש הכול ומתפשט בו, מחב"ד שבראש לכל הגוף. ובן, ז"א, נותן לבת, מלכות, וניזונה ממנו. ועכ"פ נשמע מכאן, שהבן יורש את אביו ואימו, ולא הבת, וממנו ניזונה הבת. כמ"ש בדניאל על האילן הרומז לז"א, ומזון לכל בו.
אין הזו"ן ראויים למוחין מצד עצמוּתם, להיותם ממלכות דמדה"ד, שאינם ראויים לקבל אור. אלא מכוח עליית המלכות דמדה"ד אל הבינה, שנמתקה שם, נעשים זו"ן ראויים לקבל מוחין וכלים מבינה. ובזה השתנו זו"ן מכל הפרצופים, כי כל הפרצופים, הכלים מצד עצמם, ורק האורות מקבלים מעליון. משא"כ זו"ן, גם הכלים מוכרחים לקבל מעליון, ולולא זה לא היו ראויים זו"ן למוחין.
ומסיבת עלייה זו של מלכות לבינה, השתנו השֵׁמות של חו"ב לאו"א. וכן זו"ן נקראים מחמת זה בשם בנים, מטעם שגם הכלים שלהם נמשכים מאו"א. ואלו המוחין שז"א מקבל מאו"א, הוא בעלייה למ"ן ובייחוד או"א, שע"י זה, כיוון ששלושה קווים דאו"א יוצאים מאחד, אחד, ז"א, זוכה בשלושתם. וע"כ נחשב זה כמו ירושה, בדומה לבן שיורש נכסי אביו, אע"פ שלא עמל עליהם, כן ז"א מקבל חב"ד דאו"א, מחמת עלייתו למ"ן והכרעתו, אע"פ שאינם נמשכים לו מצד השתלשלות המדרגות.
אמנם הבת, מלכות, אינה יורשת החלק שלה, העטרה של שמאל הדעת, שנקראת גבורה, ישר מאו"א, אלא ע"י ז"א בעלה, להיותה המדרגה השנייה לז"א. ואין מדרגה מקבלת, אלא ממדרגה עליונה הקרובה אליה.
וב' עטרות דאו"א אינן נחשבות כל כך לירושה, משום שהן באמת בחינות ז"א עצמו שעלה למ"ן לאו"א וייחד ב' הקווים שלהם, ונעשה דעת להם, שזה נחשב למעשה ידיו של ז"א ולא לירושה.
90. אב ואם אלו כלולים ומתחברים, ואבא נעלם יותר מאמא. והכול אחוז מעתיקא קדישא, ממו"ס, ותלוי מהמזל המכובד, שאינם מקבלים ישר מעתיקא קדישא, אלא דרך הדיקנא, שנקראת מזלא. ואב ואם אלו מתקנים הבית, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית ובתבונה יתכונָן, ובדעת חדרים יימָלאו כל הון יקר ונעים, שזה חב"ד דז"א.
91. אמר רבי שמעון, לא גיליתי הכול, וכל אלו הדברים היו נסתרים בליבי עד עתה, ורציתי להסתיר אותם לעוה"ב, משום שבעוה"ב שאלה שואלים לנו בחכמה, כי חכמה ירצו ממנו. וע"כ הסתיר דברים לעוה"ב. ועתה אני רואה, שרצון הקב"ה לגלות אותם, כדי שאכנס בלי בושה לפני ארמונותיו.