ארבעה חלונות נבובים ואחד באמצע

[ד' חלוני משקופין וחד באמצעיתא]

706. נכנס וראה הרקיע שעל הגן, שנבדל מהרקיע העומד על שאר בני העולם. הרקיע הזה מוגבל בגבול ונבדל מכל הגוונים שבעולם. ארבעה חלונות נבובים פתוחים בו בד' רוחות העולם, ואחד באמצע.

707. חלון אחד שבצד מזרח, ת"ת. עומדים בו ארבעה חלונות, מרוקמים בארבע אותיות הוי"ה, העולות לי"ב (12), ג' אותיות לכל אחד.

ד' אותיות הוי"ה הן ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. וכשנכללים זה מזה, יש בכל אחד מהם ג' קווים, יה"ו, והם י"ב אותיות.

708. ג' פעמים ביום, כנגד ג' קווים, מתחברים החלונות האלו, וכל האותיות מתחברות אל השם הקדוש. כי כשג' הקווים מתחברים זה בזה, עושים י"ב אותיות, וכולם מתחברים בד' אותיות השם. ממונה אחד עומד לצד ההוא, יעזריאל שׁמו. וארבעה מפתחות בידו, שפותח בהם ארבעה שערים, שעל אותו הרקיע, ואין מי שיודע בהם.

709. חוץ מאשר בראשי חודשים ובשבת, שאלו הנפשות המשתתפות עם הגוף בקבר, באות לכרוע ולהשתחוות לפני אלו השערים, לאדון כל. כמ"ש, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי. כל, לרבות אלו הנפשות השוכנות עם הגוף, בקבר, ונקראות כל בשר. כי לאחר המיתה עולים רוח ונשמה למעלה, והנפש חופפת על הקבר, כמ"ש, ונפשו עליו תֶאבָל.

710. בחלון שבצד הדרום, חסד, עומדים שישה חלונות, כנגד ו"ק חג"ת נה"י, כי החסד כולל את כולם. ואין נכנסים לאותו מקום, אלא אלו שאומרים ק"ש ברצון ובכוונה בכל יום.

711. אמר רבי פרחיה, נשבע באלקים, כשהסתכלתי באותו חלון, התקרב אליי אותו הממונה, ששׁמו ענאל, הממונה על השער שבצד דרום, ואמר לי, עמוֹד במעמדך, ורְאה את החלון הזה, שאין רשות להיכנס לשם, ולא לראות בו, חוץ מאלו הקוראים ק"ש כראוי.

712. וכל אלו הקוראים ק"ש כראוי, שישים ממונים נכנסים לפניו, ומכתירים אותו בכתרים קדושים, ואומרים, זהו הכתר של פלוני, שקרא ק"ש כראוי.

713. שאלתי אותו, ואמרתי לו, אדוני, ק"ש זו כראוי מהי? אמר לי, אהה חסיד, סוד עליון הוא כאן, בק"ש יש ארבע פרשיות.

714. פרשה ראשונה של הייחוד, היא שני ייחודים בי"ב מילים, שש מילים בייחוד העליון, בפסוק שמע ישראל, ושש מילים בייחוד האחר, בבשכמל"ו. הפרשה השנייה היא, ואהבתָ, שבה מ"ב (42) מילים, שהן בסוד השם של מ"ב אותיות.

715. הפרשה השלישית, והיה אם שמוֹע, שנכלל בה ימין בשמאל ושמאל בימין, שהיא התכללות ב' קווים חו"ג, ע"י הקו האמצעי, ת"ת, בסוד ובסתר של המרכבה הקדושה, עד המילה, ושׂמתם. והיא הפרשה השולטת על הכול בע"ב (72) מילים, שבסוד ע"ב שמות של המרכבה הקדושה. כי בפרשת והיה אם שמוע, עד, ושׂמתם, יש ע"ב מילים.

716. פרשה רביעית, ושמתם, עד סוף הפרשה, היא חמישים מילים, כנגד חמישים שערי בינה.

פרשת ציצית כלולה מכל ג' הקווים, כמו פרשת והיה אם שמוע. ע"כ יש גם בה ע"ב מילים, כנגד שם ע"ב שבג' פסוקים, וייסע ויבוא ויֵט, שהם ג' קווים. כל המילים שבפרשיות עולות למניין איברי אדם, שהם רמ"ח (248).

717. וכל שאר המקומות, בין במצוות התורה, בין כל שאר המקומות שבתורה, הזָכר, ז"א, בפני עצמו, והנוקבא, המלכות, בפני עצמה, כלומר, שמהם כנגד ז"א לבדו, ומהם כנגד הנוקבא לבדה. ובק"ש, שהיא ייחוד שהקב"ה מתייחד בו, נאספו זכר ונוקבא, ז"א ומלכות, כאחד, ועולים בשיעור אחד.

718. הזכר, ז"א, נשלם ע"י הנוקבא, מלכות. משא"כ בכל שאר המקומות שבתורה. וזהו שבח האמונה העליונה, המלכות, לדעת, כמ"ש, כי ה' הוא האלקים. שהזכר נשלם ע"י הנוקבא, ונכללו זה בזה, הזכר נבנה ע"י הנוקבא. וזהו הייחוד השלם, שאין שלמות אלא זכר ונוקבא ביחד.

כי עיקר הנוקבא הוא מקו שמאל. וע"כ אינה נשלמת אלא בהארת חכמה משמאל. לפיכך צריכה לב' זיווגים עם ז"א. בזיווג א' מקבלת ממנו הארת החכמה משמאל, זיווג דו"ק דגדלות. ואז ראויה לזיווג ב', להתייחד עם ז"א בחסדים מכוסים, באוירא דכיא מאו"א, זיווג דג"ר.

הזכר, ז"א, הוא תמיד בחסדים מכוסים מחכמה, ו"ק בלי ראש. זולת כשמתייחד עם הנוקבא, שצריך להשפיע לה חכמה, שאז מקבל בהכרח חכמה תחילה, ואז נשלם בג"ר. וזה בזיווג א', שצריך להשפיע חכמה לנוקבא. והייחוד של ק"ש הוא זיווג א', להשפיע חכמה לנוקבא, שאז נשלם ז"א בג"ר ע"י המלכות.

בזיווג הנעשה ע"י ק"ש, נשלם ז"א בג"ר ע"י הנוקבא, שע"י שמתעורר על ידה להשפיע לה חכמה, נכלל גם הוא מחכמה וקונה ג"ר. משא"כ בכל שאר המקומות שבתורה, כי בשאר הזיווגים, ז"א משפיע לה חסדים, ואז הנוקבא נשלמת מז"א, וז"א אינו נשלם על ידה. ובייחוד דק"ש, נבנה ז"א בג"ר ע"י ייחודו עם הנוקבא. וג"ר אלו הם רק ו"ק דג"ר.

719. כל מי שמשלים הייחוד ומכוון בפרשיות אלו בכל יום, זוכה לחלונות נבובים אלו, ויהיה כאן שלם, ואין מי שיעכב על ידו. ובלבד שיקרא כראוי, ויכוון באלו הסודות העליונים.

720. ואחז בימיני, ואמר לי, אהה חסיד, בוא וראה הכבוד של אלו המייחדים את השם הקדוש כראוי, וקוראים ק"ש באופן הזה.

721. נכנסתי בהיכל אחד, ובאותו היכל היו שס"ה (365) היכלות, כחשבון ימי השנה, אברהם יצחק יעקב שולטים בהיכל הזה, ואדה"ר בתוכם.

722. וראיתי כמה גדודי נשמות מתלבשים ברקמת עה"ח, ובכמה אופנים של הכבוד העליון. ונכנסים אל ההיכל. ויופיאל, הממונה הגדול על כולם והממונה הגדול של התורה, עימהם.

723. פתח ואמר, התעוררו קדושי עולם, הרי בניכם הקדושים מייחדים השם הקדוש, ומכוונים ברצון בפרשיות ק"ש.

724. וראיתי שאדה"ר משתדל באלו המכוונים בק"ש. שבשעה שק"ש, שהאדם קורא, נכנסת למעלה, נכנסת תחילה להיכל, ששם אדה"ר והאבות. ואדה"ר מריח בק"ש, ואם חסרה בה אות אחת מק"ש, אינו מקבל אותה, כי חסר בניין האדם, רמ"ח מילים עם ג' המילים, ה' אלקיכם אמת, ששליח ציבור חוזר עליהם, שהם כנגד רמ"ח איברים שבבניין האדם.

725. ואם אדה'"ר מוצא אותה כראוי, מקבל את הק"ש, ואברהם יצחק ויעקב לוקחים הק"ש ממנו, ונושקים אותה. מי ראה שמחה, מי ראה המולה, כמו שהיא בכל הצדיקים האלו שבגן עדן, הבאים באותה השמחה.

726. בשעה שאותו המכוון השלם בק"ש יבוא לעולם ההוא, לאחר פטירתו, מי יראה השמחה שלו, כי האבות מושיבים אותו אצלם פעמיים ביום, ובכל יום יורד עליו טל, שפע מראש המלך.

727. בטַל הזה, שהממונים בק"ש מקבלים אותו, יודעים ואוכלים מאכל, שהמלאכים העליונים אוכלים. ויודעים מה שהיה, ומה שיהיה, ומה שעתיד להיות עד הזמן שהקב"ה יקים ויחיה את הגופות הנשחתים שבעוה"ז, שהקב"ה יקים אותם בבניין מתוקן כראוי.

728. בחלון שבצד דרום, הייתה רשומה ש', שהיא ג' ווים, ו' בכל צד. שאלתי אותו האיש ואמרתי, מהן האותיות האלו? אמר, איני יודע.

729. עד שבא אותו הממונה, ואמר לי, אהה חסיד, האותיות האלו הן סימני הפרשיות של ק"ש. אשרי חלקו מי שאומר אותם בכל יום ברצון הלב.

כי ו' פרשיות בק"ש. פרשה ראשונה, שְׁמע, היא ב' פרשיות, שמע ובשכמל"ו. ואח"כ ארבע פרשיות: ואהבת, והיה אם שמוע עד ושמתם, מן ושמתם עד סוף הפרשה, ופרשת ציצית. הרי ו' פרשיות. ובכל פרשה ג' קווים, ג' ווים. האותיות האלו הן סימני הפרשיות של ק"ש, ו' פרשיות, בכל אחת ג' קווים, ע"כ הסימן שלהם הוא ג' ווים.

730. החלון האחר שבצד צפון. בו נמצאים ב' חלונות, שהם מהתכללות ימין ושמאל שבו, וחמש אותיות לוהטות ונוצצות בתוכם. ב' אותיות מימין וב' אותיות משמאל, ואות אחת למעלה מהן תלויה עליהן, והן חמש אותיות שבשם אלקים. אשר א"ל מימין, י"ם משמאל, ה' באמצע.

כי צפון הוא גבורה, אלקים. ולהיותו כלול מג' קווים, ע"כ מתחלקים חמש אותיות אלקים לג' בחינות, ימין שמאל ואמצע.

731. בחלון שבצפון ובב' חלונות הכלולים בו, שורים ב' ממונים באותו הרקיע, צורטק וגַזְריאל, הממונים באותו הצד שאינו נפתח.

בתחילת הזיווג, נמשכות למלכות ג"ר דחכמה בשמאל, שאז מתקרבת הקליפה, אות ק', לינוק מג"ר דחכמה, ולהמשיך אותם מלמעלה למטה, שזוהי צורת רגלה של הק', הנמשכת למטה מהשורה. ואז, כדי שהקליפה לא תמשיך החכמה מלמעלה למטה, היא אומרת, מֵישָׁרים אהֵבוךָ. שאז ממשיכה אות ממנצפ"ך, הנושאת את המסך דחיריק, הממעט ג"ר דחכמה דשמאל, ומייחד אותה עם הימין, ואז בורחת הקליפה.

ובעת שהמלכות היא בהארת ג"ר דחכמה דשמאל, שהארתה מגיעה אז לאות ק' דקליפה, הנה אז משמש לפניה המלאך צורטק באותה ההארה. וע"כ נקרא צורטק, כמו צורתק, כי הט' והת' מתחלפות במבטא. צורתק, אותיות צורת ק', שהארתו עושה בקליפות צורת ק', שרגלה נמשכת למטה מהשורה, שזה מורה, שרצונה להמשיך החכמה מלמעלה למטה עד מחוץ לשורה.

ובעת שהמלכות בהארת המנצפ"ך, במסך דחיריק, הממעט ומבטל ג"ר דחכמה, המלאך המשמש לפניה באותה ההארה נקרא גזריאל, אותיות גזר אל. כי גוזר פירושו חותך, מלשון הכתוב, לגוזר ים סוף לגזרים, ע"ש שחותך את ג"ר דחכמה דשמאל, כדי להבריח את הקליפות. כמ"ש, מישרים אהבוך.

צורטק וגזריאל ממונים באותו הצד שאינו נפתח, כלומר בג"ר דחכמה דשמאל, שאינן נפתחות להאיר, אלא שמופיעות בתחילת הזיווג ותכף נעלמות. ורק ו"ק דחכמה פתוחים להאיר בעולמות. ואלו ב' המלאכים פועלים באותו הצד שאינו נפתח, בג"ר דחכמה, כי צורתק פועל בג"ר אלו, בעת שמופיעים בתחילת הזיווג. וגזריאל פועל בג"ר אלו, לחתוך אותם ולבטל אותם עם מסך דחיריק.

732. ושם יש היכל אחד, מרוקם בכמה צבעים ובכמה ציורים. ובו נמצאים כל אלו המקַדשים שֵׁם אדונם באמירה בכל יום, שאחרי שמברכים אותו, ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד, מקדשים אותו אח"כ בקדושה משולשת.

733. ההיכל ההוא נקרא משולש, כמ"ש, היכל ה' היכל ה' היכל ה' הֵמה. משולש, שמתוקן בג' קווים. ההיכל ההוא מוכן לאלו, שלא אכלו כל ימיהם על הדם, כלומר, שלא אכלו טרם שהתפללו על הדם שלהם, שלא אכלו קודם התפילה.

734. משום שנשמת האדם בעוה"ז יוצאת ממנו בכל לילה, בבוקר היא מוחזרת אליו ושורה בחוטמו של האדם, ואינה נכנסת ואינה מתיישבת במעיו, בפנימיות האדם, עד שמברך להקב"ה, ומתפלל על דמו, אז היא מתיישבת במקומה.

735. על זה כתוב, חִדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. משום שהנשמה יורדת בבוקר לעוה"ז, והקב"ה אומר לה, לכי ושִׁכְני בחוטמו של האדם, בתנאי שיתפלל תפילתו. שאם יברך כראוי, תשכני בתוכו, ואם לא, היא פורחת ועולה למעלה. ונמצא האדם, שחסרה לו הקדושה ההיא של נשמתו.

736. וכיוון שהנשמה חסרה ממנו, במה נחשב הוא? אינו נחשב מאומה, שהוא כאילו לא היה בעולם. וע"כ, אסור לו לאדם שיברך לחברו, מטרם שמברך לאדונו בתחילת התפילה.

737. החזן אומר, ברכו את ה'. והוא אומר, ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וכיוון שמברך לאדונו, מתחיל משם תחילת התפילה להתפלל, וע"כ השורות הקדושות, קדוש קדוש קדוש, שאומר בתפילה. אשריהם המברכים ומקדשים לאדונם בכל יום ברצון הלב.

738. באותה שעה למדתי, שאין רשות להתפלל התפילה בעשרה, עד שמברכים להקב"ה בתחילת הכול. וכיוון שבירכו לו, מתפללים תפילתם.

739. אמר אותו האיש, רבי, הברכה ההיא, ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אינה אלא לתקן שבח לאדונם, שהחזיר להם נשמתם, הנקראת בחמישה שמות, נרנח"י. ע"כ הברכה בחמש מילים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ועל ברכה זו שורה התפילה. והקדושה אינה שורה אלא על ברכה, כדי לחזק לאדונם מימין ומשמאל. וע"כ ברכה זו וקדושה זו אינן אלא בעשרה אנשים.

740. ההיכל הזה נמצא בצד צפון, כיוון שבהיכל הזה נכנעים כל הצדדים הרעים, הנמשכים מצד שמאל, צפון, שלא ישלטו בעולם.

741. החלון שבצד צפון נקרא חלון של נוגה. ואין רשות להסתכל בו, אלא אלו שמִשכּנם שם, שהם רואים הכול ומסתכלים, ויכולים להסתכל. כל אלו שהם שם, הולכים במלבושים בצורות של העוה"ז.

742. ושם ראיתי הרבה מהחברים, ולא ניתנה לי רשות להתקרב אליהם. וכולם מכירים זה את זה. ואוכלים מאכל של האבירים העליונים.

743. הרקיע הזה נוסע בכל יום לארבע רוחות העולם. וכשנוסע, הוא נוטף טל החיים לתוך הגן. ובאים כל הצדיקים אשר שם בגן עדן, ומתרחצים בטל, וזוהרים כזוהר הרקיע, ונכנסים לפני מלך המשיח, ולפני האבות, ולפני אדה"ר.

744. החלון שבצד מערב שונה מכל שאר החלונות, בצבעים ובאורות, מוגבלים בארבע אותיות השם הקדוש, הזוהרות ונוצצות על אותו החלון. לפעמים מתגלות ולפעמים מתכסות. והראה לי במקום אחד כיתות צדיקים שמדרגתם יתרה על כולם.