ואתה תחזה סודי סודות

[ואתה תחזה רזא דרזין]

176. ואתה תחזה מכל העם. זה ספר תולדות אדם. זה ספר מאלו הספרים הסתומים והעמוקים. אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה למי שברא העולם, שאע"פ שבפסוק הזה גילו הקדמונים סתומים עליונים, יש עוד להסתכל ולעיין בסודות הספר של אדה"ר, שמשם נמשך הספר הגנוז של שלמה המלך.

177. ומפרש הפסוק, זה ספר. ז"ה, מורה שתלוי בו הכול. ז"ה, הוא עה"ח, ת"ת. ז"ה, מגלה ואין אחר שיגלה. ז"ה, הוא כמ"ש, החודש הזה לכם ראש חודשים. שפירושו, זה ניסן ולא אחר. אף ז"ה שכאן, פירושו, זה מגלה ולא אחר.

178. זה ספר. להסתכל בו ולגלות תולדות אדם. הוא אילן, המגלה תולדות אדם שעושה פירות, שמוליד נשמות, להוציא לעולם. זה ספר, לדעת חכמה סתומה ועמוקה, שנמסרה לאדה"ר בצורות של בני אדם. חכמה זו נמסרה לשלמה המלך, וירש אותה, וכתב בספרו.

179. משה התקשה בזה, עד שבאה השכינה ולימדה לו. והיא ראתה וביררה לכל אלו האנשים, שנראו והוכרו בפרצופיהם. ושם למד משה חכמה זו, והכניס אותה בתוכו.

כמ"ש, ואתה תחזה. וכמ"ש, ואתה הוא ושנותיך לא יִיתָמוּ. ואתה מְחַייה את כולם. ואתה ה' מָגן בַּעֲדי. שכל אלו המילים, ואתה, פירושן השכינה. אף כאן, ואתה תחזה, פירושו השכינה.

180. ואתה, השכינה, תחזה ותסתכל בזה. אתה ולא אחר, לדעת ולהסתכל בשישים ריבּוא (600,000). בשש בחינות יש להסתכל בצורות בני אדם, ולדעת חכמה על בירורה. ואלו הן: בשׂיער, בעיניים, בחוטם, בשפתיים, בפנים, ובידיים. כלומר, בקווים שבידיים. ובשש בחינות אלו כתוב, ואתה תחזה.

181. ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים, אנשי אמת שונאי בצע.

אתה תחזה, פירושו: בשיער, בקמטים שבמצח, באלו הגבות שעל העיניים.

מכל העם, כלומר בעיניים, בקרומים שבעין, ובקמטים שמתחת לעין.

אנשי חיל, אותם שיש להם כוח לעמוד בהיכל המלך. וניכרים, בצהוב שבפָנים, בפָנים, ובקמטים שבפָנים, וברשימו שבהם בזקָן.

שונאי בצע, כלומר בידיים ובקווים שבידיים, וברשימות שבהן. וכל שש הבחינות רמוזות כאן בכתוב, שנמסרו למשה להסתכל ולדעת חכמה סתומה. וחכמה זו יורשים צדיקי אמת כראוי, אשרי חלקם.

182. כתוב, עור ובשר תלבישֵני, ובעצָמוֹת וגידים תשׂוכְכֵני. כעין זה עשה הקב"ה למעלה מדרגות על מדרגות, אלו על אלו, סתומות בתוך סתומות, וצבאות ומרכבות, אלו על אלו. כך עשה בכל אלו עורקים וגידים, שעשה בהם מדרגות על מדרגות.

ואלו הם העצמות, העומדות בקיום מדרגות עליונות. ואלו, מהמדרגות, נקראות בשר, שהן המדרגות והשליטה של קֵץ כל בשר. וכל אלו הנהנים מעשָן הבשר מרֵיחות הקורבנות, ואחרים השולטים בבשר. ולמעלה מכולם הוא עור, עור המכסה על כל.

183. כעין שעשה הקב"ה כוכבים ומזלות בעור הרקיע להסתכל בהם, שהם אותות השמיים, ולדעת בהם חכמה, כך עשה הקב"ה בבני אדם רשימות וקמטים בעור הפרצוף של אדם, שהם כמו אלו הכוכבים והמזלות שברקיע, לדעת ולהסתכל בהם חכמה גדולה, ולהתנהג בהם הגוף.

184. כמו שמתחלף בעור הרקיע מראה הכוכבים והמזלות לפי המעשים של העולם, כך מתחלף מראה הרשימות והקמטים בעור האדם, לפי מעשיו, מזמן לזמן. ודברים אלו לא נמסרו אלא לצדיקי אמת, לדעת וללמוד חכמה רבה.

185. זה ספר תולדות אדם. מזמן לזמן לפי מעשיו של האדם, כך נולדות ונרשמות ומתחלפות בו הרשימות, מזמן לזמן. כי בזמן שרוח הקודש שורה בתוכו, כך עושה תולדות ומראה רשימות הרוח ההוא שמבחוץ.

186. ובזמן שעבר ומש ממנו רוח הקודש ובא רוח הטומאה, רוח הטומאה ההוא דופק בתוכו, ומראה לחוץ מראות ורשימות ידועות, שניכרות בו בקמטים שבעור מבחוץ, ואע"פ שהשיער והמצח והחוטם וכל אלו סימנים עומדים על קיומם.

187. זר"ה פס"ץ. עיקרן הן חמש אותיות זר"ה פ"ס, שהן אותיות זה ספר. והץ' מתחברת עימהם, להיותה מתחלפת תמיד עם האותיות ההן. אות ז' היא דבר העומד בשערות האדם. והסימן הוא, זין, כלומר כלי זין. וכלי זין של שמשון היו בשערותיו, שבהן הייתה כל גבורתו. וזהו נֵזר האלקים שעליו.

188. שׂיער העומד להיות מוכּר ותלוי מלמעלה למטה. זה עומד באות ז' ומתחברת בו אות צ', זו נכנסת ומוציאה אות ס'.

189. אם שערות אלו תלויות ושחורות, ובמצח יש ג' קווים מצד ימין, וב' מצד שמאל, ואינם מתחברים אלו באלו. בצד ימין יש שלוש רשימות דקות העוברות עליהם, והן שבילים לעבור על אלו הקווים האחרים. ובצד שמאל חמישה קווים, ואחד מהם קטן באורכו. זה עומד בתוך אות ז' ואות ץ'. אז תימצאנה גבות חזקות על חורי עיניו שמתחברות זו בזו.

190. זהו אדם בעל כעס, ולא במהרה, ומעכב את מצב המנוחה שלו. מחזיק עצמו שהוא חכם ואינו כך. מרים ראשו תמיד להסתכל. בעל מריבה הוא בחוץ, ובביתו אינו כך. אינו מחשיב התורה להסתכל בה. דברי בני אדם נחשבים לו כמשׂא, ומשיב דברים נמרצים עליהם.

191. ואם נפרדות הגבות זו מזו, מגיעות ואינן מגיעות זו לזו, אז יימצאו במצח לצד ימין, שני קווים גדולים ואחד קטן, ושתי רשימות קטנות שנכנסות ביניהם ברוחב. ולצד שמאל שניים, אחד גדול ואחד קטן, ורשימה אחת קטנה שנכנסת באחד ואינה מגיעה לשני.

192. זהו בעל כעס, לפי שעה מתמלא בכעס, ולפי שעה שׁוכך כעסוֹ. בעל מריבה בביתו, ואינו ברוח נוח. פעם אחת בימיו משיב נמרצות לבני אדם. מסתכל למטה.

מצחו נקמט בשעת כעסו, ודומה לכלב, ומיד שוכך כעסו ומשיב רכּוֹת. זהו אדם שהרוח שלו והרצון שלו לעסוק בסחורה, ולתת כל מיני מיסים למלך. ובהשתדלותו במסחר עולה לעשירות. כי מתחלפת אות צ' באות ס'.

193. ואם הגבות נפרדות זו מזו, ושערות אחרות קטנות נכנסות בין זו לזו, זהו תמיד נוטר שנאה גדול. טוב הוא בביתו. והוא שמח ועצוב עם בני אדם. זה עומד בין ץ' ובין ס'.

מסתיר כספו, אינו רוצה להתגלות, ושיתגלו מעשיו. קמצן הוא, ושערותיו שוות זו עם זו ותלויות. אינו מחשיב את עצמו שיתלבש כראוי. מה שלובש אינו מתוקן בו. מצחו גדול, ג' קווים בימין, וד' בשמאל, שתי רשימות נכנסות ביניהם.

194. זה, כשמדבר, פושט את עור מצחו, ואלו הקווים אינם נראים כל כך. מכופף ראשו והולך. הימין ממנו משמשת כשמאל, והשמאל ממנו משמשת כימין. הוא עצוב תמיד. בעל לשון הרע. מחזיק עצמו חכם בכל מעשיו. בעל שנאה לכל העוסקים בתורה.

195. אם בזרוע שמאל יש לו רשימה שחורה, וד' שערות קטנות בה, וב' גדולות התלויות בה הן אדומות. השערות חלקות ותלויות, והן אינן אדומות ואינן שחורות. המצח שלו אינו גדול ואינו קטן. זה עומד בין אות ס' ובין אות ץ', כלול באות ז'.

196. קו אחד גדול במצחו ההולך ברוחב מצד זה לצד זה. ב' קווים אחרים, אבל אינם רשומים כל כך, כי אינם נמשכים מצד זה לצד זה, כמו הקו האחד. ארבעה קמטים קטנים עומדים בין שתי גבות שבראש החוטם למעלה.

197. זהו איש שמח. חכם. פיקח. ותרן בכספו. בכל מה שמשתדל לדעת הוא חכם. לפי שעה כועס ולפי שעה נח כעסו. אינו נוטר שנאה לעולם. לפעמים הוא טוב, ולפעמים אינו טוב כל כך, אלא שנמצא במשקל, לא טוב ביותר ולא רע ביותר. כששב בתשובה לאדונו, אדונו אוחז אותו בידו, ועולה לכבוד גדול. הכול צריכים אליו. האות ס' הולכת אצלו תמיד יותר מהאות ץ'.

כל אלו המייעצים עליו עצה רעה, אינם מצליחים והעצה אינה מתקיימת, ואינם יכולים להזיק לו. נראה שהוא רמאי ואינו כך. אות ס' ואות ץ' מתאבקות עליו, וע"כ פעם עולה ופעם יורד. כששב לאדונו, מנצחת אות ס' ומתמלא רצונו בכל דבר. הוא רחמן, ובוכה כשמתמלא רחמים.

198. רשימה אחת יש לו בזרוע ימין, והפרצוף עומד ואין עליו שערות כלל. ואם השערות מסולסלות ואינן תלויות תחת אוזניו, והן עומדות מסולסלות למעלה מאוזניו, זה עומד בדיבורו.

199. מצחו גדול ולא כל כך, הקווים שלו חמישה, שלושה עוברים מצד זה לצד זה של המצח, ושניים אינם עוברים. בעל מחלוקת הוא, וביותר בביתו. כל מעשיו במהירות, נראה טוב ואינו כך.

משבֵּח עצמו במה שאין בו. זה עומד באות ז' בלבד ועולה למרחוק באות צ' בלבד, הוא מגיע ואינו מגיע. אות ס' אין בו כלל. ותרן בדיבורו ולא יותר. מכניס עצמו במה שאינו ראוי לו. מי שמשתתף עימו צריך להיזהר מהחמדה שלו, אבל מצליח עימו.

200. השערות תלויות ואינן חלקות, ושערותיו רבות, חמישה קווים בו שמגיעים ואינם מגיעים זה לזה. העיניים שלו צהובות ופקוחות. זה מכופף ראשו.

נראה טוב וצדיק, ואינו כך. משבח את עצמו, אם עוסק בתורה הוא כאדם גדול. גיבור ביִצרו. כשמדבר, מקמט את חוטמו ופושט עור מצחו. כל מעשיו הם למראה בני אדם.

מצליח בעשירות. רמאי הוא בכל מעשיו. בעל לשון הרע. יודע להישמר בכל דבר מפני בני אדם. שיגעון בו, ומתכסה במה שעושה, שאינו ניכר. מביא מחלוקת, בין אדם לחברו, בחשאי.

201. אוזניו גדולות, עומדות על קיומן תחת השערות. זה עומד באות ץ' ובאות ז'. ומשום זה, מעשיו הם לעיני בני אדם, אם בין כתפיו תלויות שלוש שערות, בלא רושם כלל. מי שמשתתף עימו אינו מצליח. והוא מצליח ברמאות שלו. ונראה כצדיק כלפי אחר, וחושב שעשה עימו מעשים של אמת.

202. אם השערות קמוטות ותלויות תחת אוזניו, אם הוא פנוי מאישה, קו אחד במצחו, ושלושה קמטים על ראש החוטם, בין הגבות שלו. הוא איש שמח. פיקח בכל דבר. רמאי. ותרן, ומוותר לאלו המתקרבים לו. זה עומד באות ס' ובאות ז'.

וכשיזקין, תתחלפנה האותיות, אות ז' בתחילה, ואות ס' עימו. אינו ותרן אלא בביתו. מצליח בעשירות. אינו רמאי, ומסיר את עצמו מהדרך הזו.

203. על הגבה השמאלית יש רושם אחד קטן, שהיכה אותו אדם בימי נעוריו. עין ימין סתומה. חמישה קמטים על ראש חוטמו ברוחבו בין גבות עיניו. שערות מסולסלות מעט על ראשו. מקמט את העיניים. זהו באות ז' בלבד. הוא בלא תבונה. שיגעון יש בליבו. מבוהל במעשיו.

204. קו אחד על מצחו, וארבעה אחרים קטנים. אין בו אמונה. לא ישתתף עימו אדם, כי לא יצליח. רשע הוא לאדונו בכל מעשיו. ותולדה אחת קטנה, יש לו על ירך שמאל.

לפעמים נִמְחָה, ולפעמים חוזר ונולד. ואם ד' קווים על מצחו, יש בו כל זה, אבל אין בו תולדה על ירכו השמאלית. ואם ג' קווים גדולים וג' קטנים על מצחו, והם באמצע המצח, הוא בעל שערות יפות.

205. המצח מתבאר בשערות, והמצח מתבאר בעיניים. העיניים מתבארות בשערות, לארבעה צדדים: בבַת העין, בצבעים שבעין, בלבן שבעין, ובשחור שבעין.

כל הסתכלות להסתכל בכל אלו ששת הסימנים, בשיער המצח וכדומה, אינה אלא מ-13 שנים ומעלה, שכבר נפרד באדם רוח הקדושה מרוח הטומאה. חוץ מאשר בקווים בלבד, כי הקווים בין קטן ובין גדול מתחלפים תמיד. ואפשר לבחון בהם, אם הם מטומאה או מקדושה.

206. ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל. כי הסימנים האחרים חוץ מאנשי חיל, ביקש ולא מצא. וכן כתוב, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם. ידועים, שנודעים באלו סימנים.

ומצא, חוץ מנבונים שלא מצא. מכאן משמע, שאנשי חיל וחכמים מעלותיהם קרובות זו לזו. כי כאן כתוב, ויבחר משה אנשי חיל. ובדברים כתוב, ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים.

207. העין היא אות ר' ואות פ', שהגבות לבנות והשיער אדום. אם גבות עיניו לבנות, זהו אדם שאנשים צריכים להישמר מפניו. כל דבריו ברמאות. פיקח הוא. נוטר שנאה.

זהו באות ר' בלבד. ולא התחברה עימו אות פ', אלא הולכת ומשוטטת עליו, ואינה מתיישבת בו. עיניו של זה שקועות. מהיר במעשיו. וכן כל מי שעיניו שקועות, צריכים להישמר ממנו בכל המעשים. רמאי הוא, וברמאות נותן טעם לדבריו.

208. אם המצח שלו גדול ואינו עגול, שתי רשימות גדולות הולכות ברוחב המצח מצד לצד, וארבע קטנות. השערות שלו תלויות. קר מוח הוא. וע"כ פיקח הוא. אוזניו קטנות. בזרועותיו שיער רב.

מנוקד הוא בנקודות של רשימות שחורות. ואם רשימות אדומות, חוזר לפעמים לעשות טוב, ומתקיים בו זמן קצר, ולפעמים חוזר לסורו. בעל חמדה הוא.

209. זרעו של דוד הוא ההיפך. דוד המלך ירש האָדום הנאֶה הזה, כדי לעשות דין ולעשות מעשים נאים. עיניו עיניים של רחמים, כמ"ש, יושבות על מִילֵאת, מעלות חן וחסד, חוט אחד ירוק הולך ביניהן. בשעה שעושה מלחמה, החוט ההוא מתהפך ונעשה אדום כמו ורד. נח כעסו במלחמה, חוזר החוט כבתחילה.

ניסים גדולים היו בעיניו: היו שמחים, היו מתאווים לראותן. היו בהן נקודות בשלושה צבעים, שמחת לב הייתה בכל הלב, הרשעים שהיו מסתכלים בהן, היו זעים ומפחדים ועלו בליבם אימה ופחד.

210. אם המצח שלו גדול ועגול ביופי, וכל האותיות נראות ועולות בו, אלו עולות ואלו יורדות, אלו שירדו עולות, ונותנות מקום אלו לאלו. משום זה, הרשימות שלו עולות באורך למעלה במצחו.

גבות עיניו רחמי רחמים, אינן שחורות ולא אדומות, אלא שהן בין שני צבעים אלו. בת עין שמבפנים מראה כל צורות העולם. חוט אדום סובב אותה, ושמחה סביב סביב הכול.

211. בתחילה, כשאלו הרשעים מתקרבים לראות העיניים, אלו הרשעים כשרואים אותן צוחקים, ורחמים וחן וחסד בהן. ואח"כ רואים בהן אומץ ופחד ואימה וכעס.

ועיניו יונים כלפיהם. יונים, שעושים הונאה לרשעים, כמ"ש, ולא תוֹנוּ איש את עמיתו. וכתוב, עינייך יונים, שמְקרבים המסתכל בהן, ומרחיקים אותם. כל הצורות שבעולם כלולות בפניו. שערות ראשו היו רשומות בצבעים של שבעה מיני זהב.

212. אמר אדה"ר בסִפרו, שהצורות של המשיח הראשון, ללבנה, שהיא המלכות, כלומר מזרעו של דוד, כי המשיח השני הוא משיח בן יוסף.

המראה שלו זהב ירקרק, בפניו. המראה שלו זהב אוֹפִיר, בזְקָנו. המראה שלו זהב שְׁבָא, בגבות עיניו. המראה שלו זהב פַּרְוָויִים, בגבות שעל עיניו, בריסי העיניים. המראה שלו זהב סָגוּר, בשערות ראשו. המראה שלו זהב מוּפָז, על החזה שלו, בלוח שעל ליבו. המראה שלו זהב תַרְשִׁישׁ על שני זרועות. כל שבעת המראות האלו היו רשומים על כל המקומות האלו של השערות.

213. בזרוע ימין שלו, היה חקוק ורשום רושם אחד סתום מבני אדם, שהוא מִגְדל שחקוק בו אריה. ואָלף קטנה רשומה בתוכו. כמ"ש, אֶלף המָגן תלוי עליו. כל זמן שעושה מלחמה, הרושם ההוא עולה ובולט, ועל המגדל דופקת האלף הזו, ואז מתגבר לעשות מלחמה.

וכשנכנס במלחמה, דופק האריה, ואז מתגבר כארי ומנצח המלחמות. והמגדל ההוא מֵריץ, כמ"ש, בו ירוץ צדיק ונשׂגב. ונשגב דוד משונאיו, שאינם יכולים לו. וסימנים אלו ורשימות אלו, היו רשומים בזרוע שמאל. רושם של אדם אחר אינו כזרעו של דוד.

214. אם העיניים צהובות ובולטות, שיגעון בליבו. מצחו רב. שערותיו מרובות תלויות למטה, רחוקות מעור הראש. הוא נבון. פֶּה מדבּר גדולות. שפתותיו בלויות. בעל לשון הרע.

215. במצחו ג' קווים. אם בעינו שני גידים אדומים. זהו באות ר' בלבד, וגיד מאיר שורה אצלם. עבירה הזדמנה לו וניצל ממנה.

216. ואם גיד אחד אדום בעין בפְנים עומד באורך, ושני גידים קטנים תחתיו, ואחד עובר בעיניו. זה יש לו עצה רעה באישה האסורה לו, ועוד העצה קיימת. אז תמצא במצחו, קו אחד לאורכו. מגבּת עין ימנית יוצאת שערה אחת, וארבע שערות קטנות תחתיה. ואחת העוברת ביניהן לרוחבן.

217. ואם יפרושׁ מהחטא ההוא, יימצאו בעיניו שני גידים דקים הולכים ברוחבה של העין, ואחר אינו עובר ביניהן. וכן במצח. והזמן שנבדל מהחטא ההוא, נחשב עד תשעה ימים. כי משם והלאה יימחו רשימות אלו וייוולדו אחרות.

218. עיניים דקות והופכות מעט לאדום. זהו נבון. כל דבריו בתשובה. במצחו תמצא שלוש רשימות, אחת גדולה העוברת מצד זה לצד זה. ושתיים אחרות שאינן עוברות. גבות עיניו גדולות. הוא קשה עורף.

כשמדבר, מקמט את חוטמו בכעסו או בעת שהוא קשה לב. שֵם רַע עומד עליו. הוא רע בעיני הכול, הכול שונאים אותו. לפעמים מצליח ולפעמים לא.

219. שלוש שערות גדולות בחזהו על ליבו. שפתותיו בלויות. בעל גאווה עד לשיגעון. בעל לשון הרע.

220. שערותיו חלקות גדולות ורבות. פניו, פנים ארוכות מעט, ועגולות מעט. לפעמים מתנחם על כל מה שעשה, וחוזר לסורו. בעיניו יימצאו שני גידים בעין ימין, ואחד בעין שמאל. אוזניו קטנות עומדות על קיומן.

221. זרעו של דוד הוא ההיפך. בזרעו של דוד כל הסימנים האלו הם לטוב, ולעשות טוב. חוץ משפתיים גדולות, שכל מי ששפתיו גדולות, הוא בעל לשון הרע, בין צדיק ובין רשע. אלא אם הוא צדיק גמור, שבזכויות שלו מנצחַ, ושומר את עצמו מלשון הרע.

222. אם העיניים ירוקות ומעט מצבע אדום הולך ביניהן. במצחו שתי רשימות מצד זה לצד זה, ואחת קטנה למעלה, ואחת למטה, הוא באות פ' ובאות ר', מצחו גדול בעיגול, הוא טוב לכל. נותן מכל מה שיש לו לכל אדם. הוא ותרן. שערותיו חלקות ותלויות. בצד ימין יש לו שערות לבנות מיום שנברא.

223. בני העולם בעלי התבונה, פקוחי העיניים, כלומר בעלי החכמה, בעלי האמונה, שהיא השכינה, שהייתה גנוזה בכם. מי מכם שעלה וירד, שקיבל אורות המאירים מלמטה למעלה, המכונים עלייה, ואורות המאירים מלמעלה למטה, המכונים ירידה?

מי שרוח אלקים קדושים בו, יקום ויידע שבשעה שעלה ברצונו של ראש הלבן, כתר, לברוא את האדם, השפיע בתוך מאור אחד, שהיא בינה, והמאור השפיע בהתפשטות המאור, שהוא ז"א, המכריע ומאיר את ב' הקווים ימין ושמאל דבינה. והתפשטות המאור, הוציאה נשמות בני אדם.

224. כמו כן הזדווג והשפיע התפשטות המאור, ז"א, בתוך סלע אחד חזק, המלכות, והסלע ההוא הוציא שלהבת אחת, הלוהטת ומרוקמת בכמה גוונים, בחינת העיבור של הרוח, המלא דינים.

והשלהבת ההיא עולה, שמקבלת בחינת יניקה, שהאורות מאירים בה מלמטה למעלה. ויורדת, שמקבלת ג"ר של רוח, שהאורות מאירים מלמעלה למטה. אבל בדינים, מצד החיסרון של חסדים, עד שהתפשטות המאור, ז"א, משפיעה בו בחינת קו אמצעי וחסדים, ואז שב ומתיישב במקומו ונעשה רוח החיים לאדה"ר.

225. ונעשה ברוח ההוא תחומים, י"ב (12) גבולי אלכסון שמקבל מז"א. ולוקח גוון אחד משֶמש, מז"א, הגוון הירוק. יורד למטה ולוקח גוון אחד מלבנה, ממלכות, גוון המקבל מכל הגוונים. ומקבל מארבע חיות, אריה שור נשר אדם, שבמרכבה התחתונה.

סר לימין ולוקח גוון המים, שהוא לבן, הכלול בפה האריה, שהוא חסד.

סר לשמאל, ולוקח גוון האש, שהוא אדום, הכלול בפה של שור אחד האדום כמו ורד, שהוא גבורה.

סר לפניו ולוקח גוון הרוח, שהוא ירוק, הכלול בפה של נשר גדול אחד, גדול הכנפיים, בעל נוצות, כל הגוונים נראים בו, שהוא גוון ארגמן, הכולל כל הגוונים. שהוא ת"ת.

סר לאחור ולוקח גוון העפר, המקבל מכל הגוונים, הכלול מד' רוחות העולם חו"ג תו"מ, המקבל מהפה של פני אדם, שכל הצורות מסתכלות אליו. והוא מלכות.

226. התיישב הרוח ההוא בעפר ההוא והתלבש בו. כי העפר, מלכות, הוא הנפש של אדה"ר, והרוח התלבש בנפש. אז העפר ההוא, הנפש, התנדנד וירד למטה, וקיבץ עפר מד' רוחות העולם ונעשה צורה אחת ופרצוף, כלומר גופו של אדה"ר. והרוח נגנז בו לִפְנַי ולִפְנים. והעפר ההוא שהתקבץ מד' רוחות, שהוא הגוף, הנפש השפיעה בו כשהוא כלול ברוח.

227. והנפש ההיא, היא יסוד למעשי הגוף. כפי מעשי הנפש ההיא בגוף, כך נראה בעור מבחוץ. הרוח נגנז מבפנים, והנפש, נראית מבחוץ, עולה ויורדת ומכה בפניו ומראה צורות ורשימות, מכה במצחו ומראה צורות רשימות, מכה בעיניו ומראה צורות ורשימות. כמ"ש, הַכָּרַת פניהם עָנתה בם.

228. המאור, שנמשכת ממנו המדידה, כלומר, המסך דחיריק, המודד את שיעור הקומה של חוט אחד ירוק, קו אמצעי, שמקבל המסך הזה מהמלכות, שהיא השלהבת של התוהו, שהוא האש של מלכות דמדה"ד. מכה בידיו של האדם בשעה שהוא ישן, ורושם רשימות וקווים בידיו. וכפי מעשי האדם כך נרשם.

ואלו האותיות מתהפכות בו מלמטה למעלה, ויודעים אותן החברים צדיקי האמת, ברשימת האותיות של המאור, המלכות. וכל הכוחות שבפְנים האדם עושים רשימות וקווים ואותיות מתהפכות.

מי שרושם זה, רושם בסוף המשכן, המלכות. כמ"ש, רוּקמתי בתחתיות אָרץ. בתחתיות המלכות, הנקראת ארץ. שהיא נרקמת ג"כ מכוח שלהבת המלכות דמדה"ד, כמו הידיים של האדם.

229. עיניים לבנות ונתחי בשר אדומים בחוֹרי העיניים, במקום שהעיניים יוצאות משם, וכשמסובב עיניו הם נראים. זהו באות פ' ובאות ר' כלולות יחד.

230. מצחו גדול, שלושה קווים עולים במצחו, ושישה קטנים אחרים. אדום ולא אדום הוא, ועומד בין שני צבעים. וכן גם שערותיו. פניו גדולות. שערותיו קמוטות, מסולסלות, ולא כל כך. תלויות מעט מתחת לאוזניו. הוא טוב. בעל אמונה. בעל כעס חזק בשעה שכועס.

231. אם האדום ההוא שבחוֹרי עיניו, מתפשט בעינו. כעסו רע. בשעה שמדבר בכעסו, סותם פיו, ויוצא עשן מנחיריו. ולזמן קצר נח כעסו, ולא כל כעסו, עד היום האחר או שני ימים. זה לפעמים מצליח ולפעמים לא. אבל עומד תמיד בהצלחה, אם מעטה ואם רבה.

232. ואם האדום שבפי עינו מעט כחוט, ואינו מתפשט בשעת כעסו בעין. ויש בו כל אלו הסימנים. הוא חלש הלב. והוא מתיירא מכל. השינה אינה מיושבת בו. חושב תמיד מחשבות. ומפחד מכל. ומצליח לכל המשתתף עימו. איש מושחת. אינו מתרחק מניאוף.

233. לפעמים חוזר בתשובה ומתיירא. ומתוך היראה, יימצא אז בעינו הימנית, האדום ההוא שבפי העין, שהוא בסוף בשולי העין, וגיד אחד דק אדום בעין השמאלית. ואם מתחלפים בה, מה שבימין בשמאל ומה שבשמאל בימין, אז עוד הוא בקלקולו, שעוד לא עשה תשובה, וחזר ושבר חתיכת קרח, כלומר, הפסיק בינו ובין העבירה, כדי לעבור העבירה.

234. שני קמטים על ראש עינו, ושלושה למטה. וברגל שמאל באצבע האמצעי שש שערות, ובזמן אחר חמש. ועתה יש בו שש, כי שערה אחת קטנה ביניהן. עיניים שחורות, וגבות עיניו גדולות, שיש בהן הרבה שערות אלו על אלו. ואלו העיניים השחורות והירוקות, הולכות בתוכן והירוקות שקועות יותר. זה יש לו חמישה קווים במצח. שניים העוברים מצד אל צד, ושלושה שאינם עוברים.