עניין (סנהדרין עא:) "יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים" וכו'. פירוש, שכל הברואים הוטבע בהם מהות השינה, שעניין השינה מרפא להם כל מיני עייפות, וכשמקיצים, הם כבריה חדשה, אשר לא עלה עליה עול ועבודה מעולם. וגם לרוחנים ניתן עניין זה, דרך משל, יש זמן לכל בעל אמונה שלימה, אשר בו ינוח מעבודה.
כי ידוע שגוף כל עובד הוי' הוא האמונה, וההשכלה היא בחינת החיות המושפע בגוף הנ"ל, ונעשים כאחדים, כמו הערך של בעל חי הגשמי, וגופו ... ... והנה בעת השינה, אז בחינת הגוף וכלים שלו, נחים מכל תנועה, ואף על פי כן החיות שבו, ואפילו שכל הדמיון שקבל מכל ... יום שלפניו הולכים ופועלים כמו בהקיץ, ועוד יותר במהירות כטבע הרוחני בלי גוף, שאין לו מרחקים וגבולים, לא בזמן ולא במקום כידוע.
ולכן כשבאה להאמונה, בחינת שינה, אז, "שינה לרשעים הנאה להם". פירוש, כיון שהצדקות שבו לא ... כל צרכו, אז מתיגע ביותר בעבודתו מפני הרשעות המה לו ... והיא כבחינת, (דברים כה יח) "עיף ויגע ולא ירא אלקים".
וזה סגולת השינה, שהאמונה ישינה ובמשך הזמן נכפה עליה כל מיני עמל ... עייפות שעברה עליה מעודה, ואחר כך בא צדיק גמור ומקיץ אותה ואומר עליה, (תהלים ג ו ) "אני שכבתי ואישנה הקיצותי". ומאותה שעה והלאה מקבלת חיותה והשכל ... ... במי שעובד באמונתו יותר, ... כי באמת זו היא הבחינה וכח שאינו מורכב, וכיון שאיננה מרכבת, על כן חומרה בריא מאד, שאינה צריכה לנוח ולישון, אבל מכל מקום לפי השתתפותה עם הנברא, והוא עובד בה יותר מדאי, אז גם עליה יעבור כח העייפות, והיא מניחה עצמה לישון, וזמן שינתה היא כמשלש חדשים בפעם אחד. ואחר כך כשמקיצה משנתה הערבה אשרי בעליה, וזה סוד, (שם) "לא אירא מרבבות עם וכו'. כי הכית את כל איבי לחי" וכו'. והוא, חכם גבור ועשיר וכו'. אשר מכאן והלאה מכיר בטביעת עין את מקומו, וכובש את יצרו ושמח בחלקו ממעל, והבן.
וזה עניין, (קהלת ה יא) "מתוקה שנת העובד". ועניין, (תהלים קכו א) "בשוב הוי' את שיבת ציון היינו כחולמים" וכו'. ומזה מובן בהבחנה בין עולם העליון, לעולם הנקודים, אשר אותה מעשה השלימה וטהורה, באה בב' העולמות בסגנון אחד, ושמה בעולם העליון, היו העולמות כולם שמחים ומתענגים עמה, ופה בעולם הנקודים היתה מתראה כדבר נוסף.
עתה מובן כיון שהצדיק כבר עמל בנוקבי' בסיפא דרישא, אשר כל המושפעים משם והלאה, המה צדיקי אמת, (ישעיה מ לא) "ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו". על כן מובן מאד שבמקום שאין שם עייפות, יהיה עניין השינה מגונה מאד, כמו שינת הצהרים ושיחת הילדים, שהמה מבלי עולם.