מאמר במקום הקדמה
שכל הפועל
הדבקות האמיתית היא בחינת ידיעה
לא כצורנו צורם
אהי' שלחני אליכם
תנועה גשמית ותנועה רוחנית
תיקון כלל ופרט
חטא אדה"ר - חטא שאול המלך
אמונה אומן
צדיק מושל יראת אלקים
וכאור בוקר יזרח שמש
התהפכות הצורות
נעימות השירים והנגינה
סיתומים
המפורסם והמושכל
נחמה העתידה
חינוך הבנים
מזון גשמי ומזון רוחני
סוד מצוה דמגני
חילוק מעוה"ז לעולם שלאחר התחיה
קנאה
דומם דקדושה
אך בצלם יתהלך איש
אך טוב וחסד
מפלת הגאים - ירושת השפלים
ספירות
צמצום א' - 1
צמצום א' - 2
שלש מראות בצמצום
עניין שני הקצים
סוד הצמצום
דבר הצמצום
סוד הציץ
סבת הצמצום
חלל פנוי
ולדבקה בו
תיקון המנצפ"ך
סוד "ונוגה כאור תהיה"
שבע חומות
סדר התיקון
תענוג הקבוע, ועבדות המעולה
ממשלה
והחוט המשולש לא במהרה יינתק
עליונים למעלה ותחתונים למטה
ענין בת צור
תיקון השמאל
אצילות נשמה
גבהות הלב
גדול הנהנה מיגיעו
השפעה ותענוג
אני הוי' לא שניתי
פעולות האדם ותחבולותיו. ציור אחד יוצא מכל המעשים
אחדות הפעולות
הדבר שהיה בכלל
ומבשרי אחזה
התאחדות המעשים למעשה אחד
התאחדות הנבראים
ענין קטנות ב'
ברוך שם כבוד
שמירת התורה תלויה בארץ
קב"ה וישראל חד הוא
אם בארזים נפלה שלהבת
ששים רבוא נשמות
גמר התיקון
סוד שמותיו ית'
גאוה, רצון בחירי ומחוייב
אליהו ואלישע
מי הקדמני
סוד הנבואה
סגולות התורה
מה שנוהג בגשמיות נוהג ברוחניות
סגולת השינה
חותמו של הקב"ה אמת
שבח הנוסף על סוד השלימות
ענין זקנה
כח הנשמה
זכוך הגוף
מערכות הטבע
ענין פרס
תולדות גשמיים ותולדות רוחניים
שכל ומושכל
דע את אלקי אביך ועבדהו
עבודה באהבה
צדיק אוכל לשובע נפשו
הרה וילדת יחדו
זמן ומקום
ענין צורה רוחנית
חסרון ושלימות
חיצוניות ופנימיות-1
בן ועבד
השלימות-1
לימוד התורה הק'
כל שזכה שהקב"ה משפיע לו חב"ד
אם הוי' לא יבנה בית
רם הוי ושפל יראה
רזא דכלים ריקים
ג' עלמין אית ליה לקב"ה
ענין חיצוניות ופנימיות - 2
אין בין תענוג לשמחה
חכמת הרגש התענוג
מסירות נפש
באה שבת באה מנוחה
מעלת השבת
ענין אשת חיל
ביאור המדרש ויכל אלקים
מאמר השבת
ושמרתם את השבת
ב' שבתות
לכולם נתת בן זוג
שבת ושמיטה
ערך התנועה - והמנוחה
ושמרו בני ישראל את השבת
השלימות - 2
פלאי פלאות ג' בחינות
מציאות העבודה
כל שיש לו מציאות יש לו אמת
ענין עקרת בית הנפש הוא עקרת הבית
הבונה בית למלכו
יסוד אמא א-ל שד"י
מצה למצוה
ה' ספירות
הויות
אדם הראשון נולד מהול
קשת
מילה - פריעה - אטיפא דמא
קבלת התפילה
שינוי מקום ושינוי העתים
הוי' שפתי תפתח
בדחילו ורחימו
עיון תפילה
תקון הבושה "מאין באת"
רחמים
מזמור לאסף
ארבעה אין הדעת סובלתן
רחמנא ליבא בעי
פגימת עינים
ב' יראות
הללו בוכין והללו בוכין
כל המצטער עם הצבור
הויכוח שבין כ"י להשי"ת
הכל בידי שמים
תיקון הנשמות
גילוי היחוד
היתרון שבהשבה
שני הדרכים שבהם העולם מתנהג
גילוי פנים
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
בעל הסולם/פרי חכם - שיחות
chevron_left
סגולת השינה
 

סגולת השינה

עניין (סנהדרין עא:) "יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים" וכו'. פירוש, שכל הברואים הוטבע בהם מהות השינה, שעניין השינה מרפא להם כל מיני עייפות, וכשמקיצים, הם כבריה חדשה, אשר לא עלה עליה עול ועבודה מעולם. וגם לרוחנים ניתן עניין זה, דרך משל, יש זמן לכל בעל אמונה שלימה, אשר בו ינוח מעבודה.

כי ידוע שגוף כל עובד הוי' הוא האמונה, וההשכלה היא בחינת החיות המושפע בגוף הנ"ל, ונעשים כאחדים, כמו הערך של בעל חי הגשמי, וגופו ... ... והנה בעת השינה, אז בחינת הגוף וכלים שלו, נחים מכל תנועה, ואף על פי כן החיות שבו, ואפילו שכל הדמיון שקבל מכל ... יום שלפניו הולכים ופועלים כמו בהקיץ, ועוד יותר במהירות כטבע הרוחני בלי גוף, שאין לו מרחקים וגבולים, לא בזמן ולא במקום כידוע.

ולכן כשבאה להאמונה, בחינת שינה, אז, "שינה לרשעים הנאה להם". פירוש, כיון שהצדקות שבו לא ... כל צרכו, אז מתיגע ביותר בעבודתו מפני הרשעות המה לו ... והיא כבחינת, (דברים כה יח) "עיף ויגע ולא ירא אלקים".

וזה סגולת השינה, שהאמונה ישינה ובמשך הזמן נכפה עליה כל מיני עמל ... עייפות שעברה עליה מעודה, ואחר כך בא צדיק גמור ומקיץ אותה ואומר עליה, (תהלים ג ו ) "אני שכבתי ואישנה הקיצותי". ומאותה שעה והלאה מקבלת חיותה והשכל ... ... במי שעובד באמונתו יותר, ... כי באמת זו היא הבחינה וכח שאינו מורכב, וכיון שאיננה מרכבת, על כן חומרה בריא מאד, שאינה צריכה לנוח ולישון, אבל מכל מקום לפי השתתפותה עם הנברא, והוא עובד בה יותר מדאי, אז גם עליה יעבור כח העייפות, והיא מניחה עצמה לישון, וזמן שינתה היא כמשלש חדשים בפעם אחד. ואחר כך כשמקיצה משנתה הערבה אשרי בעליה, וזה סוד, (שם) "לא אירא מרבבות עם וכו'. כי הכית את כל איבי לחי" וכו'. והוא, חכם גבור ועשיר וכו'. אשר מכאן והלאה מכיר בטביעת עין את מקומו, וכובש את יצרו ושמח בחלקו ממעל, והבן.

וזה עניין, (קהלת ה יא) "מתוקה שנת העובד". ועניין, (תהלים קכו א) "בשוב הוי' את שיבת ציון היינו כחולמים" וכו'. ומזה מובן בהבחנה בין עולם העליון, לעולם הנקודים, אשר אותה מעשה השלימה וטהורה, באה בב' העולמות בסגנון אחד, ושמה בעולם העליון, היו העולמות כולם שמחים ומתענגים עמה, ופה בעולם הנקודים היתה מתראה כדבר נוסף.

עתה מובן כיון שהצדיק כבר עמל בנוקבי' בסיפא דרישא, אשר כל המושפעים משם והלאה, המה צדיקי אמת, (ישעיה מ לא) "ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו". על כן מובן מאד שבמקום שאין שם עייפות, יהיה עניין השינה מגונה מאד, כמו שינת הצהרים ושיחת הילדים, שהמה מבלי עולם.