קורס מרתק הכולל עצות רבות בתחום העצמה אישית כגון אומנות הלמידה, ניהול זמן וניהול לחצים, פיתוח מוטיבציה אישית ועוד. הקורס מציג בהרחבה גם נושאים רבים אחרים בראי חכמת הקבלה, כגון אומנות הניהול, ניהול ופתרון משברים, שיטת קבלת החלטות, תכונות המנהיג ועוד. עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן ומיכאל סנילביץ'

מוטיבציה היא רצון פנימי המניע את האדם לפעולה. היא אינה מותירה לו אפשרות להישאר אדיש ודוחפת אותו להשגת תוצאה מסוימת שכביכול כבר גלומה בתוכה. חכמת הקבלה גורסת כי לכל אדם צריכה להיות מוטיבציה לחיים וכי עליו לממש אותה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מדוע קיימים שני סוגי בני אדם: כאלה שיש להם מוטיבציה לחיות וכאלה שאין להם? מדוע לאנשים מוכשרים רבים אין מוטיבציה? אילו תהליכים מתרחשים באדם כשיש לו מוטיבציה? מהי הייחודיות של מוטיבציה קבלית? ▪ בליץ שו״ת בנושא התוכנית: מהי הדרך הטובה ביותר לתת מוטיבציה לצוות של עובדים? אילו מתנות ניתן להעניק לעובדי החברה כדי להגביר את המוטיבציה שלהם? מה הסיבה לדעיכה פתאומית של המוטיבציה באדם? שיחה עם רב ד״ר מיכאל לייטמן

המגמה העולמית שאנו עדים לה כיום היא שבכל שלב בחייו – בין אם הוא תלמיד בית ספר, סטודנט באוניברסיטה או משתלם מטעם עבודתו – האדם מחויב ללמוד ללא הרף. למעשה, עליו להמשיך ללמוד עד צאתו לגמלאות. בעבר זה לא היה כך ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם הצורך בלימוד תמידי קשור לשינויים פנימיים של האדם? האם אומנות הלמידה היא רכישת ידע בלבד, או שמא היא כוללת גם רכישת ערכים פנימיים ומיומנויות חיים? כיצד משפיעה סביבתו של אדם על יכולתו לקלוט ידע? מה ההבדל בין לימוד חכמת הקבלה ללימוד של מדעים אחרים וממה הוא נובע? ▪ בליץ שו״ת בנושא התוכנית: האם יש קשר בין התפתחות הרצונות להתפתחות השכל של אדם? היכן נשמר הידע באדם: בשכל, ברצונות או בכוונות? האם המקובל רק מלמד אחרים או שיש זמן שבו הוא לומד בעצמו? שיחה עם הרב ד״ר מיכאל לייטמן

טבע האדם הוא רצון אגואיסטי איום של כל אחד לשלוט בזולתו, וזו הסיבה לכל הסכסוכים מכל הסוגים. חכמת הקבלה מסבירה שאנו יכולים לחנך את עצמנו כך שמתוך הסכסוכים והניגודים נגיע להסכמה הדדית ונפרוס מעליהם רשת של קשרים לפי עקרון "על כל פשעים תכסה אהבה" ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מהי הגישה הנכונה לפתרון של סכסוך? האם פשרות וויתורים מהווים פתרון שכזה? מה זה אומר לפתור סכסוך? האם יש הבדל בין פתרון סכסוכים בין בני אדם לבין יישוב סכסוכים בתוך האדם? ▪ בליץ שו"ת בנושא התוכנית: האם מקובל נוטה להסתכסך? כיצד מתנהג מקובל שנקלע לסכסוך? האם מקובל הוא מומחה לפתרון סכסוכים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

המטרה העיקרית של "שולחנות עגולים" היא להראות שכל המשתתפים שווים ושכל אחד מהם יכול להביע את דעתו בצורה חופשית. ככל שהמשתתפים מצליחים להתעלות מעל האגואיזם שלהם, להקטין את עצמם במידת מה, להסכים עם הדעות של האחרים, כך מאמציהם המשותפים מתחברים בצורה יעילה יותר והם משיגים רמה גבוהה יותר של חיבור, אחדות ואינטגרציה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מהם הכללים של ה"שולחן העגול"? מדוע כל כך חשוב לשמוע את האחר בזמן ה"שולחן העגול"? מה ניתן לעשות אם מתגלות דעות הפוכות לחלוטין בין המשתתפים? מה מטרת השימוש במשחקים במהלך "שולחן עגול"? ▪ בליץ שו"ת בנושא התוכנית: מהו הכוח שמתגלה במעגל? האם יש שאלות שלא ניתן לפתור בעזרת "שולחן עגול"? עד כמה נכון להשתמש בשיטת ה"שולחן העגול" במקום העבודה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בכל רגע בחייו, האדם נמצא במסגרת כלשהי - משפחה, עבודה, גן ילדים, צבא וכו'. מהו השורש הרוחני לכך שהאדם אינו חופשי? מה זה אומר להיות חופשי וכיצד ניתן להפסיק להרגיש הגבלות ולחצים ולהתחיל להיות חופשיים? ▪ לאחרונה החל להתפתח מקצוע חדש שנקרא "ניהול זמן". הוא נועד לסייע לאדם לנהל את זמנו בצורה היעילה ביותר, כדי שיוכל להשיג את המטרות שהציב לעצמו. מהם העקרונות שיכולים לסייע לאדם לנהל את זמנו ביעילות וכיצד ניתן לממשם? כיצד על האדם לחלק את זמנו נכון בין המטלות היום יומיות למנוחה וכמה זמן עליו להקדיש לעצמו? ▪ בליץ שו"ת בנושא התוכנית: מהו זמן והאם הוא בכלל קיים? האם ניתן ללמוד לנהל את הזמן? האם הזמן משנה את האדם? האם ניתן לנוע בזמן? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

שני כוחות משתלשלים אלינו מהטבע: כוח הקבלה – קו שמאל, וכוח הנתינה וההשפעה – קו ימין. עלינו לסגל את שני הכוחות האלה בתוכנו, לשלוט עליהם ולהתקיים ביניהם בקו האמצעי. זו מטרת החיים של האדם ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם מסוגל האדם לבנות תוכנית ברורה להשגת המטרה העליונה הזו? האם מטרת החיים זהה לכולם או שלכל אדם יש מטרה משלו? מהם המדדים להתקדמות רוחנית? כיצד לשלב בין מטרת החיים לרצונות כגון אוכל, מין, משפחה וכיו"ב? ▪ בליץ שו"ת בנושא התוכנית: האם צריך לדון במטרת החיים עם בני אדם אחרים? האם מטרת חייו של אדם היא מטרה אישית או קבוצתית? מה מפריע לנו להשיג את המטרה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

לחץ הוא הרגשה של מתח פנימי עצום הנובעת מאובדן של התמצאות ברורה. גורמי הלחץ עשויים להיות מגוונים מאוד במצבים שבהם הרצוי והמצוי אינם עולים בקנה אחד ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם לחץ הוא תופעה יחסית חדשה? האם זה נכון שכל המחלות נגרמות מעצבים? האם קריאת תהילים עוזרת במצבי לחץ? האם יכול האדם להימצא תמיד במצב שאינו מרגיש שום לחצים? ▪ בליץ שו"ת בנושא התוכנית: מדוע נשים עמידות יותר ללחצים מגברים? האם לחץ מדבק? האם קיימת שיטה לשליטה מלאה ברגשות שלנו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מימוש עצמי הוא השאיפה החזקה ביותר של האדם. למעשה, זוהי שאיפה להכיר ולדעת את כל הבריאה, להכיר ולדעת את הבורא, שאיפה להיות אלהים בהתאם לאופן שבו האדם מתאר את זה לעצמו ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מהו מימוש עצמי ברוחניות? האם יכול האדם לעבור מרצונות לגשמיות לרצון לרוחניות באופן מודע? מה קורה לרצונות הגשמיים של אדם ששואף לממש את עצמו ברמה רוחנית גבוהה? האם כל אדם מחויב לממש את עצמו בדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר? ▪ בליץ שאלות ותשובות על נושאי התכנית: ממה עדיף להתחיל את התליך ההתפתחות האישית, מה יעזור לאדם להתחיל להשתכלל? עד כמה חשובה חשיבה חיובית לפיתוח האישיות? כיצד ניתן לייצר מוטיבציה לשינוי והתפתחות עצמית? שיחה עם רב ד"ר מיכאל לייטמן

על סמך ניסיון של אלפי שנים, מסבירה לנו חכמת הקבלה כיצד לבנות קבוצות לגילוי הכוח העליון. אם יצליחו חברי הקבוצה להתעלות מעל לאגואיזם ולהגיע לאיחוד, הם יתחילו להרגיש בתוכו את דרגת הקיום הבאה – דרגת הטבע הגלובלי, האינטגרלי והאחד ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מהם הקריטריונים והעקרונות שעל פיהם נבנות קבוצות מסוג זה? מהי כמות המשתתפים האופטימלית בקבוצה? מהם השלבים שעל חברי הקבוצה לעבור בתהליך עיצובה? האם ניתן להימנע מקונפליקטים בשלבים הראשונים של היווצרות הקבוצה? במה שווים חברי הקבוצה זה לזה? כיצד ניתן לפתח ערבות ואחריות הדדית בין חברי הקבוצה? מה תפקידו של המרכיב ההשכלתי בעיצוב הקבוצה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מנהיג הוא פילוסוף, הוגה דעות, אדם שסולל את הדרך. יש לו יכולת לחזות את העתיד ולהעביר את החזון שלו לכפופים לו – מנהלים, המוציאים לפועל, אלה שהופכים את החזון לתוכניות קונקרטיות, מפורטות, מפתחים את יישומו וכיו"ב ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם יכולת של מנהיג לראות את העתיד היא מיומנות טבעית או ניתנת לרכישה? האם מנהיג צריך להיות מוכר על ידי הרוב? מדוע מנהל טוב אינו מי שאוהב לנהל, אלא מי שמנהל מתוך הכרח? עד כמה המנהיג או המנהל צריך להתחשב בדעת העם בתהליך קבלת החלטות? ▪ בליץ שו"ת בנושא התוכנית: האם מנהיג נקבע על ידי הכוח העליון, על ידי החברה או באופן אחר? את מי ממנהיגי העבר ניתן לציין לשבח? כיצד על מנהל להתייחס לעובדים הגרועים שלו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

ישנן שיטות שונות לקבלת החלטות, כגון: שימוש בכוח ההרגל, שיטת שעון העצר, סיעור מוחות ועוד. ההחלטות יכולות להיות רגשיות, אינטואיטיביות או רציונליות. עם זאת, לכל בעיה יש פתרון, אך הפתרון הנכון נמצא תמיד במדרגה הבאה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם ניתן ללמד את האדם להשתמש בשיטות אלה? האם הפתרון הנכון תמיד גלוי לעין? האם לכל בעיה ישנם פתרונות רבים או פתרון יחיד? האם על האדם לקבל החלטות באופן עצמאי או להיוועץ באחרים? ▪ בליץ שו"ת בנושא התוכנית: מהי הדרך הנכונה לקבלת החלטות במסגרת המשפחתית? כיצד על מנהל לקבל החלטות באופן המיטיב עמו ועם עובדיו? כיצד יכול ראש מדינה לקבל החלטות נכונות? שיחה עם הרב ד״ר מיכאל לייטמן

<p style="text-align: justify"><img class="preview" src="https://laitman.co.il/wp-content/blogs.dir/23/files/2011/11/Laitman_2011-09-25_9108_w.jpg" alt="" width="70" height="70"/></p> <p style="text-align: justify">ללא <strong><a href="http://laitman.co.il/category/%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa/">ערבות הדדית</a></strong> לא ניתן להגיע לצדק חברתי.</p> <p style="text-align: justify">כיצד צריך להיראות צדק חברתי? קיימות עשרות שיטות ותוכניות שלגמרי אינן תואמות זו לזו. באף אחת מהן אין תשובה על השאלה הזאת, מפני שאתה לא יכול להגיע לצדק אם אינך רואה את כולם כמשפחה אחת.</p> <p style="text-align: justify">אתה צריך להגיע למצב פנימי שבו כולם שווים בעיניך: אתה יושב יחד עם כולם סביב שולחן עגול כמו במשפחה, דן בבעיות המשותפות ומרגיש שכולם קרובים אליך בצורה שווה. רק אז תוכל לחלק לכל אחד את העוגה המשותפת ולפתור את הבעיות יחד עם כולם, כשאתה מתייעץ איתם ולוקח בחשבון את כל הדעות שלהם, מפני שהם יקרים לך. רק אז אתה מגיע לצדק חברתי. אי אפשר אחרת!</p> <p style="text-align: justify">לכן כל הסיסמאות היפות שלהם נידונו לכישלון, כמו בברית המועצות. היום צריך לפנות לכולם, להכין בהדרגה את האוכלוסייה, להסביר ששביתה היום היא לא שיטה. רוצים צדק חברתי? – בבקשה, יהיה לכם צדק אם תהפכו להיות שווים. באיזו צורה מגיעים לשוויון?</p> <p style="text-align: justify">אתה עני ורוצה שלא יהיו עשירים? בוא נעשה את זה על ידי ערבות בין כולם.</p> <p style="text-align: justify">אתה עשיר ורואה שאתה לא יכול לנהל יותר שום דבר? – לא, אתה יכול לנהל ולקבל תענוג מהניהול. רק לא מהכסף בצורת האפסים בחשבון הבנק שאתה לא צריך אותם, אלא מהרגשת הוקרת התודה על הניהול שלך.</p> <p style="text-align: justify">אנשי התעשייה והפיננסים הם הרי אנשים ענקיים. הם השיגו הכול ביגיע כפיהם ויודעים לנהל מערכות עצומות. תשאירו להם את מה שהם יכולים לעשות, רק תנו להם תענוג אחר. היום הם מקבלים רק ייסורים מכך שבורחים מהם המיליונים שלהם והשלטון חומק מהם. תנו להם דבר אחר: כבוד, הערצה, התפעלות ממה שהם עושים למען החברה, והם יבואו לקראתכם.</p> <h5>מתוך ישיבת תוכן בנושא העולם האינטגרלי, 30.10.2011</h5> <p><em>ידיעות קודמות בנושא:<br/> </em><a rel="bookmark" href="/publications/blog/laitman-co-il/48068">תענוגי העתיד</a><br/> <a rel="bookmark" href="/publications/blog/laitman-co-il/48066">המקצוע המבוקש ביותר</a><br/> <a rel="bookmark" href="/publications/blog/laitman-co-il/48059">השביבים הראשונים של ההכרה</a></p>

<h2><strong>מתוך מאמר דעה: &#34;לאידיאולוג של האיחוד האירופי, <span dir="rtl">ריצ&#39;רד ניקולאוס פון קאודנהובה-קלרגי (1894-1972), </span>קוראים גם האבא הרוחני של האיחוד האירופאי. כתביו משנות ה-20 של המאה ה-20, נחשבים למניפסט של המבנה האירופאי.</strong></h2> <p><!--more--></p> <p><span style="font-weight: 400">רעיון המפתח של </span><span dir="rtl">קאודנהובה-קלרגי </span><span style="font-weight: 400">היה, ביסוס של המנהיגות הרוחנית של היהדות בציוויליזציה האירופאית, והצורך בהפיכת היהודים ל&#34;לגזע הרוחני המנהל של </span><span style="font-weight: 400">אירופה</span><span style="font-weight: 400">&#34;. </span><span style="font-weight: 400">מכל המאסה של האירופאים, אותם מכנה קאודנהובה-קלרגי &#34;</span><span style="font-weight: 400">אנשים של כמות&#34;, הוא מבדיל שני גזעים של &#34;אנשי איכות&#34;, שושלת האצולה והיהודים שהיו צריכים, לפי מחשבתו, להרכיב יחד גרעין של אצולה אירופאית עתידית. </span>ו&#34;לגרעין של הגרעין&#34; הוא ייחס את היהודים, מתוקף ה&#34;יחס האגואיסטי המיוחד שלהם כלפי העולם&#34;, כמו גם מתוקף עליונותו של מוחם. הם מרכיבים את מה שנקרא &#34;אצולת המוח&#34; או אצולה רוחנית, שתופסת את העמדה המובילה במאבק לניהול האנושות. <span style="font-weight: 400">באשר לכל היתר, &#34;אנשי הכמות&#34;, עליהם כתב קאודנהובה-קלרגי: &#34;</span><span style="font-weight: 400">האדם של העתיד הרחוק, יהיה מדם מעורבב. הגזעים והמעמדות ייעלמו כתוצאה מהתגברות על מרחק, זמן ודעות קדומות. </span>הגזע האירופאי-אסיאתי-כושי, יחליף את הגיוון של העמים בגיוון של אנשים&#34;. האירופאים יתערבבו עם גזעים ועמים אחרים וייעלמו כזהות לאומית, והאליטות שלהם יוחלפו על ידי מנהיגים יהודיים רוחניים&#34;.</p> <p><strong>אני רואה את מה שחכמת הקבלה חוזה, שבעתיד ינהלו את העולם קבוצה של אנשים שמפותחים רוחנית (מקובלים), שיובילו את העולם לאיחוד מלא ביניהם לכוח העליון. ראו כתבי בעל הסולם על הדור האחרון וכתבים אחרים. אבל אנחנו רחוקים מאוד מהכרת הסדר הזה, גם בקרב היהודים וגם בקרב אומות העולם!</strong></p>