ה"בלאק פריידיי" הוא ניסוי חברתי בהשפעת הסביבה על האדם

1 דצמ׳ 2019

ה"בלאק פריידיי" הוא ניסוי חברתי בהשפעת הסביבה על האדם

פריט אחד לא קניתי ב"בלאק פריידיי", טירוף הקניות העולמי. גם לא היו לי תוכניות לכך. את מסע הקניות שלי סיימתי לפני כעשרים שנה, אחרי שחוויתי על בשרי את כוחה של הסביבה להשפיע על האדם לרדוף אחר קניית מותרות.

זה היה בלאס וגאס. עמדתי בכניסה למלון מפואר ומולי שעטו תיירים לאולם הראשי שבו מכרו מערכות סטריאו חדישות ב-99$. מבצע חסר תקדים באותם הזמנים. לא הייתי צריך כלל את המערכת הזו, וגם ידעתי בוודאות שלא אשתמש בה. אבל השלטים הגדולים עם הכיתובים באדום הבהבו סייל והכרוז שקרא ללא הרף שמדובר בחיסכון של 200$, גרמו לי לרגע לאבד שליטה עצמית ולנופף בשטר של 100$ בתור לדלפק, כשעשרות תיירים סביבי צובאים על אריזות מערכות הסטריאו, כאילו היה מדובר בשימורים לפני מלחמה.

ה"בלאק פריידי" מצביע על תופעה שורשית יותר מעוד קניית מערכת זולה: השפעת הסביבה על האדם. מה שעושה הכלל משפיע על הפרט. גם מי שאינו צרכן כפייתי, נשאב לתענוג הנהנתני שבחיפוש וברכישת מוצרים במבצע. הסיפוק שבקנייה מעורר בנו תחושת התחדשות ושמחה שמצדיקה כל פרוטה. למעשה אנחנו קונים הרגשת ביטחון. זה שובר את הרגשת הבדידות והריקנות שבנו. בדיעבד, כשהחיוב החודשי נשלח, אנחנו לפתע מודעים לכך שמרבית הקניות לא נבעו מצורך אמיתי, אלא מצורך תחרותי-חברתי שהיה נמצא אז באוויר וסחף אותנו בלהט הרגע. בפועל, אם לא הסביבה הלוחצת, הרצון שלנו לקניות הולך ופוחת.

אין בעיה עם שופינג. זה משמח שאנשים נהנים מחגי הקניות הללו, כי בכך הם לומדים עד כמה השתתפות כללית בסביבה, גם אם וירטואלית, מספקת להם כוח ושמחה. חגי קניות כאלה מביעים סימני התקשרות בין בני אדם. לו היינו קובעים יום קניות כזה אחת לחודש, סביר להניח שיהיה לו ביקוש אדיר. הנטייה לקשר שחבויה בכל אדם תתעורר לחיים, תבצע פעולה משותפת ותתמלא הנאה. מי יסרב לתחושות כאלו? נכון שתוך שבועות מספר רוב החפצים ייזרקו, כמו שהנתונים מראים, אבל אתגר הקנייה המשותפת ייחרט בזיכרון.

לכן, נותר רק לקוות שחגי הקניות למיניהם יגרמו לנו להכיר בצורך לחזק את היחסים בינינו. אם זו תהיה התוצאה, נוכל לומר שרתמנו את תרבות הצריכה לשירות האדם, ולא להיפך.