לקבל חיבוק מחדש: התרומה הייחודית של הזקנים לחברה

28 אוק׳ 2019

לקבל חיבוק מחדש: התרומה הייחודית של הזקנים לחברה

התוכנית "80 וארבע", המחברת בין גן ילדים לדיור מוגן ובוחנת את ההשפעות שיש לכך על קשישים בני שמונים פלוס ופעוטות בני ארבע, עוסקת בנושא חשוב שראוי לפרסמו.

כיום מתייחסים לכך כתופעה המכונה "שילוב בין דורי", אך למעשה מדובר בקשר טבעי שהיה קיים פעם בכל בית ומשפחה. אני עצמי גדלתי בבית עם סבים וסבתות, משני הצדדים, וקיבלתי מהם תשומת לב יותר ממה שהוריי יכלו להעניק לי. מטבע הדברים, ההורים עסוקים בטיפול היומיומי בילדים וגם עובדים ועמוסים יותר, ולעומתם הסבא והסבתא יכולים להעניק יחס חם ולבבי יותר.

לפי חכמת הקבלה יש ג' דורות הקשורים זה לזה – ילדים, הורים והסבים והסבתות. במשולש הזה דווקא הקשר בין הילדים לסבים והסבתות הוא הקשר הכי קרוב ומיוחד. שניהם קשורים יותר לטבע. בילדים יש תמימות, אין אצלם חכמות ושקרים, ולזקנים כבר אין בשביל מה להיות כאלה.

בקשר ביניהם גם יש את התועלת ההדדית הגדולה ביותר. לזקנים חשוב מאוד להרגיש שיש להם מה לתרום, זה נותן להם חיות וכוח לתפקד, וילדים נותנים להם את התחושה הזאת, כי לילד יש תמיד במה לעזור, יש מה ללמד אותו ואפשר ליהנות ממנו. כשהזקנים מתערבבים עם הצעירים הם מנסים להתנהג כמותם ולשחק כאילו גם הם ילדים, וכתוצאה מכך חל שינוי בכל המערכות שלהם שמתחילות לתפקד כמו אצל ילד. והילדים? הם זוכים בתשומת לב ויכולים ללמוד מהידע ומהניסיון שמביאים עימם הזקנים, בין אם ידע מקצועי לפי המומחיות של כל אחד ובין אם חכמת חיים אדירה.

החברה שלנו אינה יודעת לנצל את הפוטנציאל האנושי. כשאדם יוצא לפנסיה הוא מתחיל לשקוע בתוך עצמו ומאבד קשר עם החברה, אין לו תפקיד, אין בו תועלת, וזו ההרגשה הגרועה ביותר שיש. להיות קשור ותורם לחברה זה מטבוליזם אנושי, וברגע שנותנים לאדם תפקיד שבו הוא מחויב לבטא את עצמו ולתת מעצמו לאחרים, יש לו בשביל מה לחיות והוא מאריך ימים. המוות לא מגיע כי הגוף מזדקן אלא כתוצאה מהניתוק מהחברה.

כיום אנשים חיים עד גיל תשעים ויותר, ובמקום שנשתמש בכל מה שהם צברו במהלך חייהם לטובת הכלל, אנו סוגרים אותם בבתי אבות, שם הם חיים בבדידות ובחוסר תכלית. תפקיד הזקנים בחברה בריאה הוא להיות מאגר לחכמת חיים. אם הזקנים היו נעלמים מהעולם, היינו מרגישים מיד שהעולם איבד איזה כוח, עוצמה, משענת. הם חלק בלתי נפרד ומאוד חשוב בטבע.

אני מקווה שמיזמים חברתיים מעין אלה של קשר וחיבור בין הדורות יהפכו לנחלת הכלל, וכולנו נחזור להרגיש שאנחנו חברה אחת שיש בה השלמה הדדית, חברה שבה כל אדם יחוש עצמו חשוב ונחוץ, ויחד נהנה זה מזה ונחיה בבריאות ובשמחה.