אימא טֶבע את איתי

24 מרץ 2020

אימא טבע את איתי

אנחנו נמצאים בשלב מכונן בהתפתחות ההיסטורית של האנושות, כמוהו לא היה אף פעם. כולם מרגישים שהכול מוזר והזוי, לא מובן ולא צפוי. הקורונה נחתה עלינו כמו מכה משמיים, ועוד קשה לעכל. אולי בכלל אנחנו שקועים בחלום? אולי פתאום נקיץ משינה ונראה שהכול כרגיל, כולם מתרוצצים, נוסעים, צופרים?

לא, זה לא חלום. אנחנו נמצאים בעולם מציאותי, טוב ונכון, עולם שמתקרב אלינו בידיים רחבות כדי להבריח מאיתנו את הסיוט ולסלק מליבנו את הפחד של החיים בעולם הזה. אנחנו מתקדמים ללידה, לפקיחת עיניים, ליציאה ממצרים, מהיצר הרע שלנו; האנוכיות שנתלתה משחר האנושות כאבן-ריחיים על צווארנו – בדמות חיים קצרים, מעמיסים, מלאי-טרחה – תתפורר בקרוב לאבק. אז נהיה חופשיים לאהוב בלי תנאים, בחינם, כמו שרק אימא טבע יודעת.

למערכת הטבע יש תוכנית נועזת עבורנו, מהפכנית, גורלית, כזאת שבחיים לא היינו מעזים להיכנס אליה מרצוננו. מיוזמתנו לא היינו מרחיבים את מעגל האבטלה, לא היינו מדביקים רבבות במגפה, לא היינו מושיבים מיליוני מובטלים בבתים ללא תעסוקה. אבל עבור אימא טבע לידה היא פעולה טבעית. יחד עם העובר יוצאים מהרחם כלי הדם, השליה, כל סביבת הגידול שהייתה בו וכבר אין בה צורך עכשיו. כך בעולם קורסים ונשטפים כל העסקים הלא חיוניים. מיום ליום, ככל שמתקרבים ללידה של יחסים חדשים, להתקשרות חדשנית, מתברר עד כמה כבר אין בהם ממש.

ומה עם כל האזרחים שנותרו ללא תעסוקה? הטוב ביותר יהיה לשלם להם שכר מחייתם, בתנאי אחד: לימוד חיי נפשם. שיתיישבו המונים על ספסל הלימודים לקורס ביסודות החיים, תוכנית שבה לומדים את חוקי מערכת הטבע, את דרישותיה מאיתנו. איך עלינו להיות מקושרים, איך לתפקד בחיים ולציית לפקודות הטבע – לפי מידת התפתחותנו והבנתנו אותם. באיזו צורה עלינו לתפקד כדי להיות כלפיה כאיש אחד, כרקמה אנושית אחת.

מתוך הלימוד נבין גם נבין, ש"המכה" היא גילוי של עולם חדש. "המשבר" הוא הזדמנות לחיים חדשים. וכשהאופק יתבהר וניוולד מחדש, רק אז נתמלא הרגשת ביטחון. מערכת הטבע תלווה אותנו ותתמוך, עד שנצליח ללכת בכוחות עצמנו, ונצעד איתה כאיש אחד ובקומה שווה.