אולי ליהודים יש אף ארוך, אבל יש להם גם היסטוריה ארוכה

3 אוק׳ 2018

אולי ליהודים יש אף ארוך, אבל יש להם גם היסטוריה ארוכה...

"היה לנו ברור שהיטלר יפסיד במלחמה כי הוא פעל נגד היהודים", אמרה לי קשישה בכפר בסיביר. "אלוהים אוהב את היהודים", הוסיפה. הייתי צעיר בן 26 כששמעתי זאת ולא הבנתי מה גורם לאישה מאזור נידח, שאין לה ולוּ קשר קלוש אל העם היהודי לדבר כך. תהיתי, מה פעל בה? 

לעולם אינך יודע מהיכן האמירה הבאה תיפלט. עובדה. אמש חזר שוב ראש ממשלת מלזיה על קביעתו כי "למרות שהיהודים נטבחו על ידי הנאצים, הם שרדו כדי להיות מקור לבעיות גדולות יותר עבור העולם". וכמו בראיונות קודמים, גם הפעם לא שכח להוסיף שליהודים אף ארוך.

זה יכול להופיע מכל כיוון, מסיביר ועד מלזיה; זה יכול לצוץ בכל זמן; זה יכול לפרוץ מכל אדם; זה יכול חיובי מאוד או שלילי מאוד. לכולם יש יחס יוצא-דופן, מיוחד, בלתי מוסבר ובלתי-רציונלי כלפי הקבוצה הזאת שנקראת "יהודים". הערכה והשמצה בנשימה אחת.

מהיכן נובע היחס הבלתי-שגרתי הזה של העולם? ומדוע היחס המיוחד הזה כלפי היהודים הוא תופעה שחוצה יבשות, תרבויות ומעמדות?

התפתחות האדם היא שמובילה ליחס המיוחד כלפי היהודים. האדם מונע מתוקף רצונותיו. יחסו לעולם ולכל מי שסובב אותו הוא תוצאה של הרצון שמתפתח בו. כשרצון האדם מתפתח מעבר לרצונות הבסיסיים-גופניים לאוכל, מין ומשפחה, מתחילה להתפתח בו שכבה חדשה של רצונות חברתיים-אנושיים – רצונות לכסף, כבוד, שליטה וידע. בשלב זה האדם מתחיל להרגיש שהוא נמצא במעין מרוץ חברתי, בתחרות הדדית מול שאר בני האדם.

כיצור חברתי האדם מפתח הבחנות חדשות ביחס לזולת. הוא מגשש ובודק בעזרת מי הוא יכול להצליח יותר, מפני מי כדאי לו להישמר, עם מי כדאי לו לפתח קשרים, ועוד. בתוך כך, נוצרת באדם הרגשה שהתפתחותו קשורה באופן כלשהו, בלתי מוסבר, לקבוצה שנקראת יהודים. הוא אינו בהכרח יודע להסביר למה.

תחילה מקננת באדם תחושה חדשה מבפנים. בהמשך הוא שומע, קורא או מתרשם ממקור חיצון כלשהו על העם היהודי, ואז נוצר באדם "קליק". הוא עלול להצביע על היהודים כשולטים בכל ההון שבעולם, לראותם כרוחשי מזימות, לגלות בהם גאונות, או להאמין שהם אוחזים בסודות היקום והקיום. כך או אחרת, מתייצבת באדם הרגשה ברורה יותר של תלות בעם היהודי, הרגשה שלא ממש מתיישבת עם ההיגיון הבריא.

למה דווקא כלפי היהודים?

היהודים הם עם עתיק בן כ-4,000 שנה. אוסף של אנשים זרים מקשת תרבותית רחבה, שהתאחדו מעל ההבדלים ביניהם למעין דגם של חיבור אנושי אוניברסלי. זו הייתה אבן דרך בהתפתחות החברה האנושית כולה ולא רק נקודת ציון היסטורית עבור היהודים. לאחר תקופת זמן קצרה שבה חיו היהודים כחברה מאוחדת, הם התפזרו לארבע כנפות תבל והתערבבו בבני אומות העולם. משלב זה ואילך החל להתפתח באנושות יחס מיוחד כלפי היהודים.

החיבור בין היהודים, נציגי האנושות כולה, התקיים על בסיס החוקים של מערכת הטבע המקושרת. כלומר, חיבור סינרגטי בין בני אדם בדומה להתקשרות בין טריליוני תאים מסוגים שונים שיוצרים אורגניזם חי. 

למעשה, תכלית התפתחות המין האנושי היא להגיע לאחדות אוניברסלית כזו בקרב בני העולם כולו. אולם היהודים, שנושאים בתוכם את "גֶן האחדות" הזה, חייבים להתחבר מחדש עם המטען שצברו מהאנושות לאורך אלפיים שנות גלות, ולהיות החלוצים בתהליך. זו הסיבה להרגשת התלות הייחודית בעם היהודי.

בין פה אוהד של קשישה מסיביר או פה בוטה של ראש ממשלה במלזיה האנושות דורשת בכל לשון להגיע לתכליתה. האנושות כמו פונה אל העם היהודי ומבקשת שיעורר מחדש את היכולת להתחבר כמו תאים בגוף אחד. אם נטה אוזן לשמוע את המסר שנושאים בפיהם האנטישמים הגדולים, כמו הנרי פורד, תתבהר הדרישה יותר ויותר: "לחברה יש טענה גדולה כנגד היהודים. היהודים צריכים להפסיק לנצל את העולם... להתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה יבורכו כל האומות".