השורש לפילוג החברתי בישראל
התוכן מבוסס על שיחות המועברות על ידי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, והוא נכתב ונערך בידי תלמידיו.

11 מרץ 2020

השורש לפילוג החברתי בישראל

הפילוג החברתי בישראל מייצר סכנות רבות. עם זאת, יש הסבורים שתמיד היה פה פילוג, כך שאין בזאת חדשות גדולות. אמנם יש הקצנה בשיח הציבורי, אך היא מוסברת כמאפיין של עידן הרשתות החברתיות, שבו כל אחד יכול לשחרר הודעה לאומה בהינף אצבע. השאלה היא לאן הרוחות מנשבות? האם יש סיבה מיוחדת לדאגות, או שההתקפות ההדדיות מצביעות על חברה תוססת ומתפתחת?

בכל חברה יש פילוג, בכל עם יש מחלוקות, אבל בישראל הכול עוצמתי הרבה יותר. עם "קשה עורף", נאמר עלינו במקורות, כדי להדגיש שאנו בעלי אגו מוגבר. זו הסיבה לכך שכל ישראלי מרגיש בעל עוצמה, עומד בתוקף על דעתו כנגד כולם, לא עושה חשבון לאף מנהיג או בעל שררה, אומר בפנים לכל אחד את מה שהוא חושב. בעמים אחרים יש תחושה של היררכיה ברורה, הגדרת מעמד, כל אדם מבין את מקומו בסולם החברתי וחש יראה מסוימת בפני הגבוהים ממנו. רק בישראל לא.

בעבר העם היה דתי יותר, והדת קשרה בין האנשים, הרגיעה קצת, ריסנה, הפחידה מעונש והבטיחה שכר. בשל כך, אנשים השתדלו לשמור איכשהו על הבעה חיצונית יפה. עם הזמן קשיות העורף השתכללה בכל המגזרים, וכל אחד החל להרשות לעצמו כמעט הכול. אין ממלכתיות, אין כבוד, אין דרגה.

מאיפה הדבר נובע? מהעובדה שבשורשים שלנו כולנו באמת שווים, ואין מישהו שנחשב יותר מאחרים. עם ישראל התחיל להתהוות בימי אברהם, לפני כ-3800 שנה, בבבל העתיקה. הייתה שם ציביליזציה מפותחת, שלמעשה היוותה את ערש האנושות דאז. אברהם היה מהפכן, בכך שדיבר על אחדות הכול. הוא הסביר לכל מי שרק הסכים לשמוע שיש כוח אחד שפועל בכל מערכת הטבע, ושהיחסים בין בני אדם צריכים להיות מותאמים אליו: כולם באחדות, בשוויון, באהבה, טובים ופתוחים זה לזה, חופשיים מכל מגבלה וכפייה. אברהם כונה "איש החסד", ולימד שכל אחד צריך לבנות את עצמו ביחס יפה כלפי האחרים, לתת דוגמה טובה, בלי להגביל את הזולת או לומר לו מה לעשות. מדובר בדברים נפלאים, אם הם מתקיימים, אבל אם לא מסוגלים לאחוז בהם, כל אחד מרגיש שמותר לו הכול.

מאותם ימים נצרב בכל יהודי יחס מיוחד במינו להיררכיה ומעמד, יחס שאין דומה לו בשום אומה אחרת. יהודי לא מכבד אף אחד, לא עשיר גדול, לא בעל משרה רמה, בממשלה, בצבא, במשטרה. אין לו הערכה למעמד גבוה, אין לו תחושת נחיתות בפני איש. הוא מסתכל על מי שלא יהיה מנקודת מבט זהה: איך יוכל לסובב אותו לטובתו. נקודה. לאורך הדורות היחידים שזכו להערכה היו תלמידי חכמים, אבל גם זה נעלם אי שם בדרך. כיום כולם מזלזלים בכולם. בנוסף, אלה שנמצאים בפסגת החברה ואוחזים בעמדות שליטה, נותנים דוגמאות גרועות להתקוטטויות ולהתנהגויות זוועה.

עבור מדינת ישראל הפילוג מהווה סכנה קיומית, כי לפי שורשיו עם ישראל מוגדר כבעל זכות קיום רק אם הוא מחובר, או לכל הפחות מצוי בנטייה לחיבור. השם ישראל מורה על נטייה מיוחדת להתחבר ישר אל כוח האהבה והנתינה שפועל במציאות. הנטייה הזו היא שקיבצה זרים מכל מיני עמים סביב האידאה של אברהם. כך קמה קהילה מגוונת שנקראה "אנשי בית אברהם", וממנה התפתח בהמשך עם ישראל, כפי שמסביר הרמב"ם (ספר המדע, הלכות ע"ז, א). אומה זו לא נוצרה ככל העמים על בסיס מוצא משותף, אלא על בסיס אידיאולוגי של "ואהבת לרעך כמוך". לכן, בהיעדר השאיפה לחיבור מעל כל ההבדלים, אנחנו חוזרים להיות שונים ומנוגדים.

עם חזרתנו ארצה אחרי גלות בת אלפיים שנים, ניתנה לנו ארכת זמן לבנות את עצמנו כעם ישראל המקורי. בתקופה זו עלינו לגלות מחדש את שיטת החיבור של אברהם שהפכה אותנו לעם מיוחד. בשונה מהפילוג על רקע עדתי שליווה אותנו מקום המדינה, כיום הפילוג מונע על ידי גורם נוסף, מאיים הרבה יותר, והוא התעצמות האגו של האדם. כדי להתחבר באמת עם מישהו אחר, האדם נדרש להתעלות מעל האגו שלו, ולזה הוא איננו מסוגל. אגו פירושו תחושה שאני הכי גבוה ואין כמוני, אותה תחושה שלא מאפשרת להגיע להסכמות בשום דבר ועניין.

האיום הגדול על המדינה נובע מכך שאנחנו לא מחפשים להתקרב זה לזה, אלא לשלוט זה על זה. היעדר האיחוד הפנימי מסוכן לישראל יותר מכל, כי בסופו של דבר הוא זה שאמור להחזיק אותנו בכל המשברים שנוחתים ועתידים לנחות על העולם. אם לא נטפל בפילוג החברתי, תוך מספר שנים אנשים לא ימצאו טעם להמשיך לחיות פה יחד: המדינה תתפורר ואזרחיה יפוצו על פני תבל.

מן המקורות

"טבע המפותחים שאי אפשר לרסנם, כי כל דעה חשובה, מבעל דעה מפותח, לא תרכין ראשה מפני שום דבר, ואינה יודעת פשרות. ועל כן אמרו חז"ל: "ישראל עזים שבאומות הם", כי כל שדעתו רחבה יותר, הוא עומד על דעתו ביותר. והוא חוק פסיכולוגי. ואם לא תבינו אותי, צאו ולמדו את הפרק הזה בין חברי האומה היום, אשר בעת שהתחלנו לבנות, כבר הספיק הזמן לגלות בנו את העזות ותקיפת הדעת, ומה שהאחד בונה השני סותר. וזה גלוי לכול. אלא מה שאני מחדש הוא דבר אחד, כי המה סבורים, אשר סוף כל סוף יבין הצד שכנגד את הסכנה, ואז ירכין ראשו ויקבל את דעתו. ואני יודע שאפילו נקשור אותם בכפיפה אחת לא יוותר אחד לשני כמלוא נימא, ושום סכנה לא תפריע למי, מלבצע את שאיפתו. במשפט אחד, כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית, כי הרוחני והגשמי שבנו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, כי אנו בני האידיאה".

בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "הגלות והגאולה"

"כל הציונות סופו להתבטל, אם חלילה יתבטל שיבה זו. ומדינה זו ענייה מאוד, ותושביה עתידים לסבול הרבה, שבלי ספק לאט לאט המה או בניהם עתידים לעקור מן הארץ ולא יישאר רק מספר מבוטל, שסופו להיטמע בין הערבים".

בעל הסולם, כתבי הדור האחרון

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 1209 – www.kab.co.il/kabbalah/short/152281